הנורא מכל העונשים משמים הוא הסתר פנים. אין הארה מלמעלה - מהלכים בחשיכה, לא רואים מכשלות, מועדים לתוך בורות פתוחים, אף על-פי שהכל חכמים ונבונים ואילו האירו להם פנים היו רואים הכל בבירור מוחלט והיו נזהרים מכשלים שהדעת, גם שלהם, לא סובלתם.
אי-אפשר להסביר מה עולה בדעתם של ראשי עם, שרים, שנבחרו לשרת את כלל הציבור בארץ דמוקרטית בתוך מסגרות החוק שהם כמו כל אזרח כפוף להם, לידות מילים סוקלות בשופטים של בית המשפט העליון שפסקו כי הממשלה החליטה החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם החוק. הרי הם ממונים לשמור על המדינה הזאת כמדינת חוק. הם מיטיבים לדעת, כי הרשות השופטת אינה תלויה ברשות המבצעת, כי על כן יש לה לרשות המבצעת יועץ משפטי המלווה את החלטותיה ומזהיר אותה כי אם החלטה אינה ברוח המותר או האסור על-פי חוק אל לה להחליט אותה. היעלה על הדעת כי הרשות המבצעת תחליט להתנהל בלי יועץ משפטי שעיקר תפקידו הוא להשגיח פן רשות מבצעת שהציבור הבוחר נתן בידה את הסמכות לייצג אותו ולפעול בשמו לרווחת הכלל ולביטחונו תשתמש בכוחה כדי להתעלות מעל לחוק? האם שרים המטילים דופי בשופטים אינם קורבנות של הסתר פנים? ילכו אל הכנסת, הרשות המחוקקת, ישכנעו ח"כים לחוקק חוקים העולים בקנה אחד עם מאווייהם שלהם, יחוקקו-יחויבו גם השופטים כחוק, לא ישכנעו והכנסת לא תחוקק - אין בידם כוח לכוף דין של דיין על איש, אפילו לא על שופט הנראה בעיניהם כפקיד המקבל מהם שכר והכפוף להם על כן. הם יודעים זאת. הם יודעים שזה הבל וסרק. הם נבחרים כחוק. הם משרתים כחוק. הם מופקדים על חרות החוק. מה דימו לנפשם?
ממצאים בדוקים גם אי-אפשר להסביר את המקהילים קהילות ברבים כדי לייתר את הרשות הממונה על החקירה ועל הדרישה ועל הפסיקה של חייל שנחשד בעבירה על החוק. הרי המקהילים יודעים ידוע היטב כי אוי לנו ואוי להם אם הכיכר תהייה הדין הדיין והמזכה והתליין. הם יודעים ידוע היטב כי אין לציבור אמצעים לבחון ראיות, לשקול עדויות, לחקור חקירות, וכי אפילו הם רואים עצמם כחבר מושבעים המוסמך לפסוק אשם או זכאי. אין חבר מושבעים בשום שיטה שבעולם שאינו נתון להדרכה ולהנחייה ולליווי של שופטים ושל מערכת מקצועית לעילא המביאה לפניהם ממצאים בדוקים, עדים שנחקרו על-ידי סנגורים וקטגורים, סעיפי חוק שחוקקו פרלמנטים או שנחקקו מכבר והיו לתקדימים. איפה הגבול? חריצת דינו של חייל שיירה? נהג שדרס? רמאי שהונה? מכה שעינה? רופא שהתרשל? איפה נגמרת סמכות המשפט ומתחילה סמכות ההמון? המקהילים השונים יודעים היטב איפה, אבל הם נענשו בהסתר פנים ואינם רואים מה שהיו רואים בבירור אילו עיניהם היו פקוחות כעיני כל אדם ואדם מן השורה.
הסתר פנים הוא עונש נורא. על כל מי שהסתירו פניו ממנו, ועל כמה וכמה על מי שתלוי בחסדיהם ואין לו עצמו אלא להתפלל לאלוהיו "אל תסתר פניך ממנו", ממנו לשון רבים..." כי בהסתירך פניך מהם - הסתרת פניך ממנו כולנו".