אט אט חוזרת ישראל להיות מדינה בעלת מאפיינים דתיים, כמו בימי סבא וסבתא. יותר ויותר אישים חובשי כיפה ממלאים את השורות של בעלי התפקידים הציבוריים הבכירים. המוביל את המגמה הזו הוא ראש ה
ממשלהבנימין נתניהו הממנה את המינויים, בעיקר בעלי הכיפה. וראה זה פלא גם כך המערכת עובדת למהדרין. היועץ המשפטי לממשלה - אדם דתי משורות הכיפות הסרוגות; ראש המוסד גם כן; המפכ"ל וגם שגריר ישראל בארה"ב חובשים כיפה סרוגה; ואפילו יו"ר הדירקטוריון של
ערוץ 10 חובש כיפה גם הוא, אם מינויו לא יבוטל על-ידי בג"ץ. בקיצור: כול בעלי השררה ורוב היועצים הבכירים בצמרת השלטונית חובשים כיפה. הכיפה הסרוגה מאפיינת גם חלקים נרחבים מקציני הצבא הבכירים שהינם בוגרי ישיבות, אשר בצד הכיפה תלוי על שכמם תת-מקלע לכול מקרה שלא יקרה. אך בכך לא די ועוד הכיפה נטויה.
האיש שניסה להוציא אל הפועל את המדיניות של שמירת השבת הוא דווקא אדם חילוני,
סילבן שלום, שהגה את הרעיון שלפיו יום ראשון יהיה יום חופשה נוסף, פטור מכול עמל. נכון שבינתיים הרעיון לא יצא אל הפועל אבל אסור לאבד תקווה.
כשתתממש האידיאה, איך ייראו פני המדינה? ראשית לכול לא יתקיימו משחקי כדורגל בשבת הגורמים לחילול שבת המוני, כשרבבות בכול הארץ נוסעים ברכבם הפרטי או מוסעים בשירות ציבורי פרטי אל מגרשי המשחקים ומהם. ברור שחנויות ממכר יהיו סגורות - אין קונה ואין מוכר כאשר גם בתי האוכל והמסעדות שבבעלות יהודית יהיו נעולים.
פעילות עסקית-מסחרית תהיה מותרת בשבתות - כמו היום - בישובים מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים. בדרך זו תתרום המדינה לפיתוח המשק הלא יהודי.
ומה יהיה על שידורי הטלוויזיה מכניסת השבת ועד צאתה? סביר להניח שהמהפכה לא תתחולל ביום אחד אלא כתהליך שינבע מהסכמה בין המפלגות החילוניות והדתיות - נחיה ונראה מה יהיה מאזן הכוחות וכוחו של מי יגבר. בינתיים נחבוש כיפה. כאות וכסמל ליהדותנו.