מזוכיזם לאומי תבוסתני

לאחר חיסול אבשלום המורד במלכות, שלא היסס לרצוח את אביו ולרשת אותו, אז במקום שדוד ישמח כי המרד נגדו חוסל, וכי חייו וחיי בני ביתו ניצלו ממוות, הוא מתחיל לבכות וליילל " אבשלום בני, בני אבשלום, מי יתן מותי תחתיך". לשמע התבכיינות תבוסתנית זו של המלך, שהפך את הניצחון על המורדים לאבל, החלו כל חיילי צבא דוד לנוס לביתם כגנבים בלילה. וכשיואב ראה את הסכנה הנשקפת לצבא מהבכי התבוסתני של דוד, הוא לא היסס והתנפל עליו בצעקות ואמר: "הובשת היום את כול הממלטים את נפשך, לאהבה את שונאיך ולשנוא את אוהביך!" וזה בדיוק מה שמתחולל היום עם הגשת כתב אישום נגד החייל שחיסל מחבל, שבא לרצוח יהודים, ועל-ידי חיסולו של המחבל מנע אסון כבד. אז במקום להודות לו ולהעניק לו ציון לשבח על גבורתו ותושיתו, כל יפי-הנפש מגלגלים בלשונם את המושג התבוסתני "טוהר הנשק", ומגישים נגדו כתב אישום. האם אותם יפי-נפש שואלים את הרוצחים הערבים שהחלו לרצוח את היהודים ב-1921, 1929, 1936-1939, 1947 ועד היום, שרצחו זקנים, נשים, ילדים אחיות רופאים, ורוצחים שמתבצרים במסגדים, בבתי ספר ובבתי חולים "איפוה טוהר הנשק שלכם?" כמובן שלא. אותם יפי-נפש הם חולים במזוכיזם לאומי-תבוסתני. לכן, הגיע השעה לחוקק חוק נגד מזוכיזם לאומי- תבוסתני.