תנועת חמאס מציינת בימים אלה ברצועת עזה מלאת שנתיים למבצע צוק איתן שהחל ב-8 ביולי 2014. נראה כי התנועה מעודדת מהסכם הפיוס בין טורקיה לישראל והשלכותיו הצפויות על המצב ברצועה במיוחד בכל הקשור להיבטים ההומניטריים והיא מעוניינת במתן הזדמנות ליישום ההסכם ואין לה כרגע כוונות למלחמה חדשה עם ישראל.
בנוסף לכך, בחמאס מעריכים כי בעקבות לחץ משפחות השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה, מתחילים להבשיל אט אט התנאים לעסקת חילופין חדשה עם ישראל שתביא, בסופו של דבר, לשחרור מספר גדול של אסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל דבר שייחשב כהישג גדול לתנועה ויחזק את מעמדה ברחוב הפלשתיני, לכן אין לה כרגע אינטרס בהסלמת המצב הביטחוני בגבול הדרום.
ביטוי לכך נתן סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמעיל הניה, בנאום שנשא ב-6 ביולי במסגד בעזה לרגל חג עיד אלפיטר המסיים את חודש רמדאן.
"אנו מתקרבים לשלב ההקלה וסיום המצור וזאת ללא מחיר מדיני, חמאס איננה הולכת למלחמה חדשה עם הכיבוש הישראלי, אנו פועלים להשאיר את המילה "התנגדות" ולחזק אותה כדי להתמודד עם הסכנות ולהסיר את המצור ולתמוך בתושבי הרצועה" הבטיח אסמעיל הניה.
בדבריו חזר אסמעיל הניה על מסר דומה ששידר יו"ר הלשכה המדינית של התנועה ח'אלד משעל ב-22 ביוני במסיבת עיתונאים שכינס בדוחא שבקטר ושם פירט את האסטרטגיה של תנועתו.
"אנו פועלים לשבירת המצור, הימנעות ממלחמה חדשה עם ישראל והמשך העצמת היכולות של ההתנגדות" הוא הסביר.
היכולות הצבאיות של חמאס
אתר הזרוע הצבאית של חמאס "עז א-דין אל-קסאם", פרסם ב-2 ביולי מאמר פרשנות של מפיו של אברהים אלמדהון, ראש מכון מחקר לעניינים אסטרטגים בעזה ואחד מפעילי התנועה, שבו הוא טוען כי התנועה הכפילה את כוחה הצבאי בשנתיים האחרונות.
לדבריו, יש לכך מספר אינדיקציות:
- ניסויי ירי הרקטות של חמאס במגמת עלייה.
- התרחבו פעולות חפירת המנהרות.
- תנועת חמאס פיתחה טקטיקות חדשות והכניסה לשימוש "אמצעים מודרניים" שלא היו קיימים קודם לכן.
אלמדהון מעריך כי נוכח ההתעצמות של חמאס, המלחמה הבאה תימשך חודשים ארוכים.
מאז מבצע צוק איתן, גדל מספר המתנדבים לזרוע הצבאית של חמאס,כמויות הנשק גדלו והתפתחה יכולת הלחימה של הזרוע הצבאית "דבר שמחזק את משוואת ההרתעה המאלצת את ישראל לכבד את המציאות החדשה".
המלחמה ב"צוק איתן", סתמה, לדבריו של אלמדהון, את הגולל על אפשרות כיבושה של רצועת עזה או הבסתה והבהירה כי היא איננה אפשרית ומדובר "בהקדמה ברורה להתחלת העברת המאבק משלב של הגנה לשלב של מתקפה".
אלמדהון רומז בדבריו לתכנונים האסטרטגיים של חמאס לתקוף את ישראל באמצעות החדרת לוחמים לשטחה דרך המנהרות, הנחת כוחות קומנדו ימי בחופי ישראל ותקיפה באמצעות מזל"טים ממולכדים.
מבחינתה של הזרוע הצבאית של חמאס ההישג הגדול שלה בשנתיים האחרונות הוא שלמרות שמבצע צוק איתן פגע ביכולות הצבאיות שלה היא הצליחה לשקם אותן למרות המצור ההדוק המוטל על רצועת עזה.
השיקום הזה מעניק לחמאס את האופציה לתקוף צבאית ישראל ברגע שתתקבל ההחלטה המדינית על כך.
הזרוע הצבאית של חמאס מתפארת כי היא הצליחה ליצור הרתעה מול ישראל ו"מאזן אימה" שמגביל את יכולות הפעולה של צה"ל. מושיר אלמצרי,חבר הפרלמנט מטעם חמאס, טוען כי מבצע צוק איתן היווה נקודת מפנה בשטח ובהיבט המדיני וכי לאחר שלושה סבבי לחימה מול ישראל תנועת חמאס חזקה יותר מאשר אי-פעם "ובכוחה להכאיב לאויב".
גם אם ננטרל את דברי התעמולה והלוחמה הפסיכולוגית של פעילי חמאס ניתן להעריך כי חמאס עדיין מלקקת את פצעיה ממבצע צוק איתן, היא לא הצליחה לשקם את הרצועה מנזקי המלחמה, היא נכשלה במאמציה להסרת המצור והקמת נמל ימי ואת משאביה הכספיים היא הפנתה לשיקום יכולותיה הצבאיות שנפגעו במבצע צוק איתן.
הציבור ברצועת עזה איננו מעוניין בסיבוב לחימה נוסף מול ישראל, הוא עדיין לא התאושש מהנזקים והטראומות של המלחמה האחרונה.
תנועת חמאס מגלה גישה פרגמטית וריאלית, היא מעדיפה בתקופה הקרובה לנסות ולשפר את מצב התשתיות (מים, חשמל,רפואה) ברצועה באמצעות הפרויקטים של טורקיה, להפחית את התלות במעבר רפיח מול מצרים על-ידי הכנסת סחורות דרך הים באמצעות ספינות טורקיות ובמקביל לשמר את האופציה הצבאית ולהמשיך את ההתעצמות על-ידי ייצור רקטות וחפירת מנהרות.