המשטרה הודיעה בתחילת שנת העבודה כי היא מתכוונת לשים דגש מיוחד על חיסול תופעת הנהיגה תוך שימוש בטלפון, אם זה לשיחה ואם לשליחת מסרונים, אלא שהמשטרה לא מכבדת את הודעותיה ואינה מפעילה אכיפה כפי שהיא צריכה, ובפועל הנגע הזה חי וקיים וגורם לתאונות רבות אם לא רבות מידי.
אחד הטיעונים של המשטרה הוא שאין לה מספיק כוח אדם ואמצעים. היא מאוד רוצה אבל לא יכולה. אז קודם כל לא מודיעים כי ניתן ומתכוונים, ואחר כך לא עושים, כמו עם האופניים החשמליים ששינו את התקנות, אולם אכיפה אפס, ותאונות האופניים רק הולכות ורבות.
יותר אפקטי בעבר היו מתנדבים שעשו עבודת קודש, ולעיתים בחריצות יתר, אבל הם סייעו בידי המשטרה לתפוש נהגים עבריינים ולהעמידם לדין. המשרד להגנת הסביבה מפעיל מערך מתנדבים לשם העמדה לדין של זורקי בדלי סיגריות על הכביש.
אז מדוע לא יופעל מערך מתנדבי תנועה לתפקיד המוגבל של חיסול תופעת המסרונים והדיבור בסלולר תוך כדי נסיעה? בכל מחוז משטרתי יגויסו מתנדבים, יתנו את פרטיהם, הם לא צריכים מדים מיוחדים, להפך, כך זה יהיה יותר אפקטיבי. הם יצוידו בפנקסי דוחות ויתנו דוח לכל עבריין. המשטרה צריכה להתחייב מטעמה כי יהיה בית משפט מיוחד שיעבוד 24 שעות וישפוט עבריינים אלו.
יתכן שאותו מערך או דומה לו יופעל נגד האופניים החשמליים, אם כי כאן הנושא יותר מסובך באשר לאופניים אין מספר וצריך רשות לעצור רוכב אופניים כזה, ומתנדב לא יוכל להיות כזה אלא אם יוצמד לפקח עירוני, וזה יתן לו את הסמכות לעצור אותם ולתת להם דוחות. חייבים לעזור למשטרה ולעצמנו כי אין דרך אחרת.