פרשת ה"קורנפלקס" המזוהם מערד איננה מסתיימת בעניין בדיקת נוהלי הבריאות. הפרשה הזו מביאה שוב את ההיבט המסתתר מאחוריה החקירות: את התמיהה כיצד מערכת הכשרות, ועוד של ועד ה"עדה החרדית" המהודר, לא הצליחה לעלות על הבעיות הללו מבעוד מועד. בזמן שרבים שואלים מי החליף את המדבקות, אזי, אני הייתי שואל האם על הקופסאות הנגועות הייתה חותמת כשרות? ואם כן הרי שכאן השערורייה, ולדעתי היו שם חותמות של כשרות, משום שבלעדיהן הסחורה לא הייתה יוצאת לשוק, שהרי חותמות הכשרות הן - ורק הן, המשווק האמיתי.
קופסאות נגועות וידועות מראש עם חותמות כשרות הריהן כפשיטת הרגל של נותני הכשרות במפעל "תלמה" בערד. שתי כשרויות עובדות במקום - זו של הרבנות המקומית מערד וזו של ה"עדה החרדית", אבל בפועל-כנראה שמדובר אך ורק במשגיח אחד בלבד, כמו בכל הליצניאדה הכשרותית בישראל, שמזמן היה צריך לבטל את האיסור לתת כשרות רק לאחר שהרבנות המקומית העניקה אותה.
בטוחני כי מר ליצמן שר הבריאות טען כי הכול היה בסדר מבחינת אי-ההתרשלות. קשורה לכך שבדיקה מעמיקה יותר הייתה חושפת גם את פגמי והזנחת הבדיקות הכשרותיות, וכאן גורמים דתיים, ובמיוחד חרדים, לחצו עליו לחפש ש.ג. תורן שיואשם בהחלפת המדבקות וגם אותו יזכו לאחר שכביכול לא ימצאו ראיות נגדו.
הסיפור של המפעל הנגוע הזה בערד לא התחיל השבוע וגם לא לפני כחודש, והרי הראיות לכך. זה אירע לפני יותר מעשור. הרב יעקב נמש, אז משגיח מטעם ה"עדה החרדית" והיום רב שכונה בבאר שבע, היה באותם הימים המשגיח והמפקח על כשרות המפעל הזה, של ה"קורנפלקס". באחת הביקורות שלו הוא מצא "קמח מלוכלך" שבעצם היה מלא בתולעים. הרב נמש המסור העביר את הדיווח לוועד ה"עדה החרדית" שתחתיו עבד שם ותגובתם לא איחרה לבוא: הרב נמש נזרק מתפקידו ועד היום נאסר עליו להיכנס למפעל זה!
אך לא רק הרב נמש עלה על פרשת מפעל "תלמה" בערד באותם הימים, אלא גם רבה הראשי האשכנזי של ערד באותם ימים, הרב ליפסקר המנוח, חסיד חב"ד. לאחר שהרב נמש עדכנו בעניין מיד בדק הרב ליפסקר את העניין וגילה כי אכן כך הדברים ואף מעבר לכך. הרב ליפסקר טען כי חומרי המפעל לא רק שאינם כשרים אלא שהם מסכנים את חיי האוכלים אותו וכצעד ראשון הוסרה על ידו הכשרות של המפעל, מטעם הרבנות בערד, אך מה פלא שדווקא הכשר ה"עדה החרדית" המשיך לדבוק במפעל, באופן מוזר ומעלה תהיות. הרב ליפסקר איים לפנות לבית המשפט נגד המפעל, משום שללא הכשר ראשוני של רבנות מקומית הרי שאסור לתת כשרות מהודרת ומשום גורם. גורמים במפעל הוציאו את פועלי המפעל להפגנות מול ביתו של רב העיר והוא הושמץ כמי שרוצה לקפח את פרנסת תושבי העיר. לבסוף קיבלו על עצמם אנשי המפעל את דרישות הכשרות של הרב ליפסקר אך הרב נמש נותר "פרסונא נון גראטה", ונאסר עליו לבקר שוב במפעל גם אם ישלח מטעם גורמים אחרים. בנתיים נפטר הרב ליפסקר וה"עדה החרדית" נותרה בסיס הכשרות של המפעל הזה.
חומר רעיל
עניין הקמח והטלעתו הוא בסיס איסור מרכזי בהלכה ובמערכת הכשרות. תולעים הם איסור שבאיסור ואילו קמח חייב להיות מנופה שוב ושוב, ועוד בימי הקיץ החמים, כדי שהתולעים לא תהיינה שורצות במאכלי הקמח. גם קמח שנופה ושחלק ממנו לא היה בשימוש, הרי שהוא חייב לעבור ניפוי נוסף לפני השימוש הבא כי בזמן שהוא נותר באחסונו הרי שבודאי שהטליא שוב.
אבל פרשת ה"קורנפלקס" מערד איננה הבעיה הכשרותית היחידה שעולה שוב ושוב כשמגלים חומרים רעילים ומסוכנים במזון. לפני שנים זה אירע ב"רמדייה" - האוכל לתינוקות שיוצר בעיר ראשל"צ. אסונות פקדו משפחות לא מעטות עד שהתגלה החומר הרעיל במאכל התינוקות. והנה גם שם אנשי הכשרות לא זיהו את הבעיה קודם לכן. בארה"ב ואף באירופה הרי שלא מעט נכרים קונים מוצרים כשרים בהאמינם כי הפיקוח הכשרותי הוא בעצם הפיקוח האמיתי היחיד על מזון בעולם מודרני ומשוכלל כשלנו. וכך באמת היה צריך להיות. משגיחי הכשרות אמורים היו לעלות על בעיות של חומרים בעיתיים וללחום ללא מורא ועם יראת שמים נגד הכנסתם. אף אם כשרות אותם חומרים איננה מעמידה את המוצר בגדר טרף הרי שאם מדובר בחומר מסוכן בריאותית, אזי, זעקת הכשרות צריכה להיות גדולה פי שתיים, שהרי בפיקוח נפש עסקינן. אבל כמו בפרשת ה"קורנפלקס" הרי שגם בפרשת "רמדייה" לא שמענו אז ציוץ מהרב
יהודה דוד וולפא מראשל"צ, שנתן את כשרות הרבנות המקומית, ואף לא שמענו דבר מההכשר המהודר של בד"ץ הרב לנדא מבני ברק (שרבים טוענים כי ההכשר הלה אף מהודר יותר משל בד"ץ ה"עדה החרדית"...), שהיה אז ההכשר המהודר של "רמדייה"!
סיפור אחר אירע לפני מספר שנים מעטות במחלבת "שטראוס". במעדני החלב של המחלבה נמצאו גם רגלי בקר כ"נותן טעם". על העניין עלו הצמחוניים והטבעונים, ואילו "רבנות נהריה", שהייתה אחראית על ההכשר, לא צייצה קודם לכן. כאן כבר היה מדובר בטריפות ונבלות ממש, ועוד בבחינת חלב בבשר על כל איסוריו!
אין ספק שהפרשיות הללו צריכות להדליק אצל צרכני הכשרות את כל ה"אורות האדומים" האפשריים ביחס לאמינות הכשרויות שנחשבות הכי מהודרות בארץ ובעולם. עניין פיקוח הנפש עולה על הכול, וכפי המתרחש כיום הרי שמערכות הכשרות הכי מהודרות רחוקות מלהיות אמינות בתחום זה, של חיים ומוות ממש. גם שר הבריאות החרדי איננו מצטייר כמי שרגישותו התורתית והכשרותית היא העיקר שלו.
ולסיום, הרי שיש לציין כי בחו"ל נוהגות גם הקהילות החרדיות ביותר לסמוך על ה"קורנפלקס" כמוצר שאיננו מחויב כשרות ופיקוח. הסיפור של "תלמה" צריך להעיר שוב את עיני המכשירים השונים שנותנים הכשר עיוור בע"פ בלבד, וללא השגחה, לכל מפעל "קורנפלקס" שהוא. ה"קורנפלקס" מחויב בכשרות בחו"ל ובארץ ועם פיקוח של יראי שמים אמיתיים.