במאבק על ההגמוניה הפלשתינית, הניטש זה מכבר בין הפתח לבין החמאס, מסתמן ניצחונו הברור של ארגון החמאס. ככל הנראה יהפוך ניצחון שכזה לעובדה קיימת בהכרעה שתיפול בבחירות, האמורות להיערך בעוד חודשיים בכל שטחי רצועת עזה והגדה המערבית.
לראשונה מזה עשור ימצאו עצמם בבחירות האלה הן הפתח והן החמאס כשהם נאבקים זה בזה על עוגת השלטון. לפי שעה לא מורגשת אומנם ברחובות אווירה ברורה של בחירות, אך במרחב הווירטואלי מתנהל, לעומת זאת, קרב מר ואכזר בין שני הניצים, עד כדי כך שהוסרו בו כבר כל הכפפות.
מאחורי הקלעים מנסה בינתיים כל צד לשנס את מותניו ולהראות מאיפה בדיוק משתין הדג. אבל בעליל התמונה היא ברורה: הפתח, בראשות ראש הרשות, אבו מאזן, איבד כל סיכוי סביר לנצח. והרי סוד גלוי הוא שתושבי הרצועה, כמו גם אלה של הגדה, קצו מזמן בשלטון הרשות, ונוטים בבירור לצד החמאס.
הקלף החדש כך או אחרת, אין שום ספק שהחמאס הוא כיום הארגון הדומיננטי בקרב הפלשתינים, והוא מותיר אחריו, הרחק מאחור, את הרשות הפלשתינית, קרי הפתח, כשהיא מדממת וחסרת כל יכולת. חולשתו הגדולה של מנהיגה, אבו מאזן, וכוונתו הברורה שלא להמשיך עוד לפעול כמנהיג, הן מן הסתם הגורם המכריע לכוונה לנטוש אותו ולהמר במקומו על הקלף החדש שבדמות החמאס.
למען הגילוי הנאות, מן הדין להודות שארגון הטרור, בראשות
איסמעיל הנייה ו
חאלד משעל, צבר זה מכבר עמדה וכוח, לעומת חדלונו של ארגון הפתח, הניצב חסר-אונים וללא כל השפעה ברצועה ובגדה, שאמורות בעצם להיות מעוזיו.
אין זאת כי אם לקראת מערכת הבחירות הממשמשת ובאה, שמים כיום תושבי הגדה והרצועה את מבטחם בחמאס, שיעלה בידיו להוציא אותם מן הבוץ שאליו נקלעו במשך שנים בעטיו של פתח כושל.