"פתרון" שתי המדינות הוא עובר שנולד מת. מן הרגע הראשון לא היה לו סיכוי ולא היה בו היגיון, כי ארץ ישראל המערבית היא יחידה גאו-פוליטית אחת, שאינה ניתנת לחלוקה. החלוקה האפשרית היחידה היא חלוקתה של ארץ ישראל השלמה באמת, זו המשתרעת בשתי גדותיו של הירדן. חלוקה זו - ופשרה נדיבה זו - מומשה בהסכם השלום עם ירדן. במוקדם או במאוחר יגיע הרוב הפלשתיני בגדה המזרחית לשלטון, וירדן תהפוך למה שהיא באמת, המדינה הפלשתינית. אז גם יתממש הפתרון: שתי מדינות, שני עמים, שתי גדות, ללא הצורך לגרש אוכלוסייה כלשהי ממקומה.
ראוי להזכיר שבתוכנית החלוקה (1947) נקבע שתושביה הערביים של המדינה היהודית יהיו אזרחיה ומצביעיה של המדינה הערבית, כלומר, כבר אז התקבל הרעיון שניתן להפריד בין תושבות לבין אזרחות. בעתיד ניתן יהיה ליישמו בקשר של ערביי ארץ ישראל המערבית עם מדינתם, ירדן/פלשתין.
איתרע (ביש) מזלו של ראש הממשלה נתניהו וכהונתו הייתה חופפת ברובה לשמונה שנותיו של אובמה בבית הלבן. על כן הוא נגרר לנאום בר-אילן ("פתרון" שתי המדינות) ודקלם לעתים קרובות מדי נוסחה שקרית זו, שסייעה לו לשרוד עד יעבור חוסיין (אובמה). לא עוד! מעתה יש להשתחרר מתרבות השקר, שאין לה קשר לשלום.
צעד נכון נעשה כאשר החליטו השבוע ראש הממשלה ושר הביטחון לבנות 2500 דירות ביהודה ובשומרון. אבל, בפרסום הודגש שמרבית הדירות המתוכננות הן ב"גושי ההתנחלויות". מושג זה נולד כאשר היה צריך לקבוע מונחים שונים לשטחי המדינה הפלשתינית ולאזורים שבכל מקרה יישארו בריבונות ישראל. המשך השימוש במושג זה סותר את המציאות החדשה, שבה "חזון" המדינה הפלשתינית נותק מחזון השלום וירד מהפרק. במציאות הנוכחית, במקום לדבר על "גושי" התנחלויות ניתן לדבר על גוש/נחלת יהודה (מקור שמו של העם), גוש/נחלת בנימין, גוש/נחלת השומרון (או אפרים ומנשה) וגוש בקעת הירדן, אך לא "גושים" בהקשר של השטח שלא ייכלל במדינה הפלשתינית העתידית. כאשר ראש הממשלה ייצא לפגישה עם הנשיא טראמפ, ראוי שיימנע מכל מינוח המנציח את "פתרון" שתי המדינות, לרבות המינוח "גושי ההתנחלויות".
באותה הקשר, יש להימנע מאזכור המושג "הקו הירוק", שמת לפני כ-50 שנה, וגם כאשר נולד בתום מלחמת השחרור לא נועד לקבוע גבול. הריבונות הישראלית צריכה בסופו של דבר לחול על כל ארץ ישראל המערבית (והגולן), ורק בשלב ההתחלתי על מעלה אדומים ויתר שטחי C. אם זה יהיה המסר של ראש הממשלה בפגישתו עם הנשיא טראמפ ניתן יהיה לקוות שאכן קיימת מציאות חדשה בארץ. אם לא יעשה כן בשעת הכושר ההיסטורית שלפנינו, לא תהיה לו ולנו תקומה.
"פתרון" שתי המדינות מעולם לא היה קיים. בנאום הפרידה שלו האשים ברק חוסיין אובמה את ראש ממשלת ישראל בכך שההתיישבות מונעת את יישומו של "פתרון" שתי המדינות. אם כך, הוא נהג כמו בלעם: בא לקלל ויצא מברך, והחמיא לנתניהו.