המשימה הבלתי אפשרית הניצבת בפני איילת שקד

בעיניה של שרת המשפטים איילת שקד "השמיים הם הגבול" לקידומה במסגרת המערכת הפוליטית הישראלית. ומהם גבולות השמים? בתשובה לשאלה במסגרת ראיון עיתונאי נרחב אם היא רוצה להיות ראש הממשלה היא עונה בגילוי לב אמתי: "אם התשובה הנדרשת היא כן או לא, אז כן". היא רוצה. אומנם לא כרגע אלא רק בעתיד הרחוק. עכשיו היא מקווה שתוכל "לעשות עוד קדנציה במשרד המשפטים ולקדם את העבודה". אם לשפוט לפי מהלך חייה והשכלתה יכול מאוד להיות שיש לאיילת שקד כישורים טובים למלא את התפקיד החשוב אך הכמעט בלתי אפשרי הזה. אבל חשוב להבין, כי סיכוייה לפרוח עד לצמרת במסגרת מפלגת "הבית היהודי" שעמיתה נפתלי בנט עומד בראשה - שואפים לאפס. ראשית מן הטעם שבנט רואה את עצמו כראש הממשלה במקום בנימין נתניהו והיא כנראה לא תרצה/תוכל להתמודד נגדו. שנית, גם אם בבחירות הבאות ייתכן ש"הבית היהודי" בעלת 8 המנדטים תקבל יותר מ-12 מנדטים שהיו לה בעבר הכמעט נשכח, הרי על-פי החוק תוטל הרכבת הממשלה על מי שיעמוד בראש המפלגה שתזכה במספר הגבוה ביותר של המנדטים, וזו ככול הנראה לא תהיה "הבית היהודי". שלישית - למרת שהגברת שקד מגדירה את מפלגתה כ"דתית-חילונית", אין חיה כזו. שהרי ברור לחלוטין, כי במפלגה תאומת-מפד"ל ההיסטורית, כאשר תוצג בפני חבריה השאלה "האם הצו האלוהי ניצב לפני צו החוק", ברור לחלוטין מה תהיה התשובה. הדרך הפוליטית היחידה הפתוחה בפני איילת שקד להגיע למסלול שאולי יאפשר לה, בעתיד הרחוק, להתמודד על משרת ראש הממשלה, היא לפרוש בהקדם מן "הבית היהודי" ולחבור למפלגה שעל-פי הבנתה אולי תזכה במספר הגבוה ביותר של מנדטים. רק מעמדה כזו תוכל לנסות ולכבוש את צמרת חבורת הלוחמים על הבכורה. אך המסלול הזה, הטומן בחובו אין ספור מהמורות, נראה כיום כמו משימה בלתי אפשרית אפילו בעבור גברת מוכשרת וחדורת מוטיבציה כמו איילת שקד.