פסיקת בג"ץ, שהתירה פתיחת בתי עסק בשבת, היא דוגמה (נוספת) לחילון המואץ שעובר על ישראל. בניגוד לטענות ה"הדתה" לפיהן ישראל הופכת לדתית יותר, בישראל מתחוללים דווקא תהליכי "החלנה" מהירים המשנים את פני המרחב הציבורי ללא הכר. אם עד לפני שנים לא רבות, החנויות, בתי הקולנוע, המסעדות והקניונים היו סגורים בשבתות ובחגים, כיום פתיחתן הפכה לדבר שבשגרה. מכאן שבוויכוח שבין הדתיים לחילונים "מי התחיל" ברור שעובדתית צודקים הדתיים. הצד החילוני הוא זה ששינה את הסטטוס-קוו ולכן יש לכאורה מקום לתבוע שהמצב יחזור לקדמותו.
אלא שכידוע לא כל טענה צודקת היא גם חכמה. בכל העולם, ולא רק בישראל, חוקי השבתון הולכים ונשחקים. חוקי השבתון, הידועים בשם "החוקים הכחולים" (Blue laws), בשל העובדה שהכריכה שלהם הייתה כחולה (כך לפי אחד ההסברים), היו נפוצים מאוד בכל מדינות המערב עד לפני כמה עשורים. חוקים אלו נועדו להגן על קדושת יום השבתון (יום ראשון) ולאפשר לציבור להתפנות לתפילה ולהתכנסות משפחתית. אלא שגם כאן, מה שהיה בעבר, לא תקף עוד היום. השילוב בין האינטרסים הכלכליים, הירידה בהשתתפות בפעילות הדתית והתחזקות הערכים הליברלים גרמו ל"חוקים הכחולים" להידלדל ולהצטמק. אומנם יש עדיין כמה מדינות, ובראשן גרמניה וארצות הברית, הממשיכות להגביל את הפעילות המסחרית או לאסור מכירת אלכוהול בימי ראשון, אולם גם במדינות אלו חלה שחיקה מהירה בהיקף האיסור. כמו בישראל, גם בגרמניה ובארצות הברית, היקף המסחר בימי ראשון הוא רחב הרבה יותר ממה שהיה עד לפני מספר שנים. בכל העולם המערבי, החוגים הדתיים והעסקים הקטנים אינם מצליחים לעמוד בפני הדרישה הציבורית לאפשר את פתיחתם של עוד ועוד בתי מסחר ותרבות.
האם המסקנה היא שיום השבתון עתיד להפוך לעוד יום רגיל? האם יש דרך לעצור את הסחף? אני מאוד מקווה שהתשובה לכך היא חיובית. לשבת יש ערך מוסף שלא יסולא בפז ולכן אסור שהשבת תהפוך לעוד יום ככל הימים. אולם לשם כך יש לפעול בחכמה. מי שינסה לפעול רק בכיפופי ידיים, סופו להיכשל כי רוח הזמן פועלת כנגדו. על כן וכדי להצליח במשימה יש לשנות את הדיון לשיח של הסכמיות. יש ליצור קונצנזוס ציבורי אודות התכנים הראויים לימי השבתון. צריך לחתור להסכמה רחבה שתתן מענה לצרכי האזרחים המבקשים להתנייד ממקום למקום או לקנות מוצרי מזון בסיסיים, אך במקביל גם לשמור על הצביון המיוחד של הימים הללו. על המנהיגות שלנו להביא לכך שהשינוי יתאים לצרכיה של החברה המודרנית ולא יסתרו אותה. ואכן, מרבית אזרחי ישראל מעוניינים להאט את הקצב בשבת, לעבוד פחות, ולנצל את היום לבילוי עם המשפחה והחברים. יש לאפשר להם את זה, ובמקביל לשמור בצורה קפדנית על זכויות העובדים ועל אופיה הדתי והתרבותי של השבת. בשנים האחרונות הוצעו כמה וכמה נוסחאות כיצד ראוי שתראה השבת שלנו. כדאי לחשוב על רעיונות אלו בחיוב. מי שינסה לפעול רק בכוח פוליטי או בחקיקה סופו להיכשל מול המציאות המשתנה. השבת שמרה עלינו, כעת תורנו לשמור עליה.