אט אט, ללא תשומת לב מיוחדת של "המשתמשים", הופכות השפות האנושיות, כולל העברית, ללא שימושית במיוחד בחיי היום יום, שבהם אנו מרבים להשתמש באמצעים אלקטרוניים כמו מחשב, מובייל-פון ורשת האינטרנט.
כדוגמה אני מציג בפני קוראי הנאמנים מונחים שימושיים ונפוצים מאוד: פייסבוק, ווטסאפ, ג'ימייל, בלותות', אפליקציה, אסמ"ס, טוויטר, דומיין, אינסטגראם, פורטל, וייז, יו-טיוב, אי-ביי, גוגל, לייקים ועוד ביטויים שכבר מצאו את שימושיהם בשפות רבות כמו: פייק ניוז, דייט, סלבס, קוויקי, בלק פריידיי, אקס-פקטור, לייב, דיפו, טרנד, טריפ, טריפל, מכונית אוטונומית או רובוטית ורבים אחרים.
בעצם אפשר לומר כי אנו חיים כיום בעולם חדש המתחלק לשלושה ראשים.
- הראשון: המדינות העניות והנידחות שבהן עדיין לא הוקמה רשת אלקטרונית המאפשרת שימוש נרחב במכשירי תקשורת אלקטרוניים. אל המדינות האלה יש לצרף את סין שבה חוסמים השלטונות בפני הציבור את אפשרות השימוש באינטרנט.
- השני: הדור הצעיר שכמעט מיום הולדתו הוא חשוף לאפשרויות השימוש בשלל המכשירים האלקטרוניים הפותחים בפניו את הגישה אל כל המידע הקיים בעולם ולכן הצעירים האלה, שאולי עדיין לא מכירים בעל-פה את לוח הכפל, מכירים היטב את כל המונחים החדשים.
- השלישי: האוכלוסייה המזדקנת שבנעוריה עדיין לא היו קיימים כל פלאי הטכנולוגיה האלקטרונית, ולכן מי שמעוניין להשתתף ב"חגיגת התקשורת" הכלל עולמית חייב ללמוד את השפה ומונחיה. וזה לא תמיד כל כך קל. לכן, אם בעבר היו ההורים מלמדים את ילדיהם את השפה וכללי השימוש בה, כעת התהפכו היוצרות והילדים מלמדים את הוריהם.
סביר מאוד להניח שתוך דור או שניים תתפתח בעולם שפה חדשה שאולי אפשר יהיה לקרוא לה "רובו-טוק" (Robo-talk) ובמקום שהמנדרינית המדוברת בסין תהיה השפה הנפוצה בעולם, תתפוס רובו-טוק את מעמד הבכורה. באותו יום שהתפתחות כזו תשלוט בעולם תוכל האנושות כולה להשתמש בשפה החדשה מבלי להיעזר בשרותי תרגום.