אורי גלזר עובד בנגריה שבבעלותו. גלזר הוא עיוור בשתי עיניו וכבד שמיעה. בנו מסייע לו בעבודתו.
באחד הימים פרצה שריפה בנגריה. השריפה גרמה נזקים רבים לעסקים סמוכים. הנגריה היתה מבוטחת בחברת הביטוח דולב. היתה זו שנת הביטוח השלישית.
גלזר פנה לדולב אולם זו סירבה לתביעתו. הפוליסה, כך טענה דולב, איננה כוללת כיסוי ביטוחי לאחריות כלפי צדדים שלישיים.
אכן, הודתה דולב, בשנתיים הראשונות לביטוח הפוליסה כללה כיסוי זה. אולם בשנה השלישית, שנת השריפה, כיסוי צד שלישי הושמט מהפוליסה. גלזר נותר חשוף למטר של תביעות מבעלי העסקים הסמוכים וחוייב לשלם להם פיצויים.
לאחר ששילם את הפיצויים, הגיש גלזר תביעה לבית המשפט נגד דולב ונגד סוכן הביטוח ישעיהו רוזנפלד, שבאמצעותו ביטח את הנגריה בדולב.
פעלתי לפי הוראות סוכן הביטוח, טענה דולב, אשר פעל לפי בקשת גלזר, לבטל את הכיסוי לצדדים שלישיים.
אולם ברישומי הסוכן לא הופיע כל אזכור של בקשת גלזר לבטל את הכיסוי לצדדים שלישיים. על גבי הרשימה לביטוח נכתב בכתב ידו של סוכן הביטוח: "לבטל מתחילה: 1. מבנה 2. פריצה 3. רעידת אדמה ונזקי טבע". ביטול הכיסוי כלפי צד שלישי לא הופיע שם.
השופטת חדווה וינבאום וולצקי, מבית משפט השלום בתל אביב, שמעה את עדותם של גלזר ובנו על הפגישה עם סוכן הביטוח בנגריה במהלכה סוכם על חידוש הביטוח. עדויותיהם היו מהימנות על השופטת. גלזר היה נחרץ בדעתו כי לא ביקש לבטל את הכיסוי כלפי צדדים שלישיים.
מנגד, עדותו של סוכן הביטוח בנוגע לפגישה זו הותירה על השופטת "בלשון המעטה", כלשונה, רושם לא מהימן. "לא שוכנעתי מעדות הסוכן כי אמנם עבר עם גלזר סעיף סעיף על רשימת הביטוח ווידא כי מודע הוא להיקף הכיסוי הביטוחי שהוענק לו", הדגישה השופטת. דולב לא יכולה היתה להסתמך על הטענה כי הפוליסה הובאה לעיונו של גלזר היות וגלזר היה עיוור.
גם היקף ההפחתה בפרמיה, שבגללה, כפי שחזר וטען סוכן הביטוח, בוטל הכיסוי עבור נזקים לצדדים שלישיים, לא הצדיקה ביטול של כיסוי זה, קבעה השופטת.
מלבד עדותו של סוכן הביטוח, דולב לא הציגה בפני השופטת כל מסמך, או כל ראייה, שתעיד על בקשתו של גלזר לבטל את הכיסוי עבור נזקים לצדדים שלישיים.
מסקנת השופטת היתה אם כן, כי לא התבקש ביטול ביטוח לנזקי צד ג'.
ואולם בכך לא הסתפקה: השופטת מצאה לנכון להבהיר כי חברת ביטוח המחליטה לשנות את תנאי הפוליסה שהיו בשנים הקודמות, חייבת ליידע במפורש את המבוטח על כך. זאת בדרך שלא תותיר ספק כי המבוטח מודע לסיכון שבוטל. חברת ביטוח המשנה את הוראות החוזה וטוענת כי היא עושה כן בהתאם לבקשת המבוטח, צריך שתהיה בידיה הוכחה חד משמעית לכך.
רשלנות סוכן הביטוח, הוסיפה השופטת, מחייבת את חברת הביטוח, בכך שלא השכילה להצביע על כל אסמכתא לבקשתו של גלזר לביטול הכיסוי הביטוחי.
דולב גם לא רשאית להיאחז בטענה כי סוכן הביטוח חרג מסמכותו, קבעה השופטת. דולב לא הוכיחה אילו הוראות נתנה לסוכן ולא הוכיחה את אופן הנפקת הפוליסה שעליה ביקשה להסתמך.
ממה נפשך, הוסיפה השופטת, אם סוכן הביטוח לא נתן הוראה לבטל את הכיסוי לצד שלישי, הרי שמדובר במעשה רשלני של דולב. אם הסוכן נתן הוראה לבטל ביטוח צד שלישי מקום שלא התבקש לכך על ידי המבוטח, הרי מדובר במעשה רשלני של הסוכן. כך או כך חבה חברת הביטוח בנזיקין כלפי המבוטח.
דולב חויבה איפוא לשלם לגלזר את הסכומים ששילם הוא לבעלי העסקים הסמוכים, את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בהם נשא, פיצוי עבור עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דינו.