ועדת פרופסור שלמה
מור יוסף (2012-2010) הייתה הוועדה הציבורית האחרונה אשר דנה במכלול הנושאים הקשורים בהפריות החוץ-גופיות והפונדקאות בישראל, וכל דיון בנושאים הנ"ל שאינו מתייחס למסקנותיה של אותה ועדה ציבורית/מקצועית חוטא לאמת וחוטא לאיזון הנדרש בכל מהפכה הנגרמת משינויים טכנולוגיים, בייחוד כאלה אשר יוצרים חיים באורח שונה מהדרך בה היה מורגל עולמנו מיום היווסדו.
כמה עקרונות היו בבסיס עבודת הוועדה בנושא פונדקאות, להבנתי:
1. חייב שיהיה קשר גנטי בין הילד ובין המיועד/מיועדים להיות הוריו. למשל, לא ייתכן שזוג הטרוסקסואלי יהיה הורה לילד מתרומת זרע ומתרומת ביצית (גם יחד) בהליך פונדקאות.
2. פונדקאות, עם זרע של האב העתידי, ותרומה של ביצית (שאיננה של האם העתידית), אפשרית, ובלבד שהביצית לא תהיה של האם הנושאת את העובר.
3. שינויי חקיקה בתחום הפונדקאות חייבים לקחת בחשבון את הייעוד המרכזי של החוק, מתן אפשרות הולדה לאימהות שלא יכולות ללדת בכל דרך אחרת בשל בעיה רפואית, וודאי שאסור על שינויי החקיקה לסכל את מטרת החוק לעיל.
4. עקרונות נוספים אשר להבנתי אינם נמצאים במוקד המחלוקת.
מכל אלה הגיעה הוועדה להמלצה המאפשרת לאימהות יחידות אשר מסיבה רפואית לא יכולות ללדת, להיכנס להליך פונדקאות, ומכל אלה המליצה הוועדה לאפשר לאבות יחידים להיכנס אף הם להליך פונדקאות, אך במסגרת הליך אשר מגביל מאוד את האפשרות למצוא פונדקאית, כי במקרה של גברים המליצה הוועדה על פונדקאות התנדבותית בלבד, או בשמה המקצועי פונדקאות אלטרואיסטית.
הנה-כי-כן, אף ועדה ציבורית מקצועית, אשר ישבה שנתיים על המדוכה המליצה להפלות לרעה באורח משמעותי אבות יחידים על אימהות יחידות, לרמה אשר בפועל משאירה לאבות יחידים צוהר מאוד מאוד צר להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאית. דעת מיעוט בוועדה הייתה המלצה לשנות את חוק הפונדקאות הישן ולאפשר בישראל רק פונדקאות אלטרואיסטית, אך דעה זו נדחתה על-ידי רוב חברי הוועדה.
הסיבות המרכזיות להמלצת הוועדה בנושא זה היו החשש מאינפלציה של ביקושים לפונדקאיות עקב כניסה למעגל הצרכנים של כמות מאוד משמעותית של מבקשים, הרבה מעבר למה שהחוק נועד לו (נשים שמיצו את כל החלופות האחרות ללדת באורח טבעי). אינפלציה של ביקושים מעלה משמעותית את המחירים, מקטינה משמעותית את יכולות הפיקוח, עלולה לגרום לכניסה של נשים לא מתאימות למעגל הפונדקאיות, ואף לגרום לכך שהזכאיות על-פי החוק המקורי לא תוכלנה לממש זכותן עקב האמרת המחירים והארכה משמעותית של התורים.
כלומר, איננו נמצאים בווקום של זכויות מול זכות בנים יחידני להורות, אלא במתן זכות לגברים יחידניים להורות, אשר באה על חשבון הזכות של נשים שאינן יכולות רפואית ללדת, ועל כן ההמלצה של הוועדה לאפשר פונדקאות לאבות יחידניים הייתה מאוד מצומצמת, ולפחות על הנייר מפלה משמעותית את הגברים לרעה.
מה היה קורה אם היה מחוקק החוק על-פי המלצת הוועדה? האם גם אז הייתה קמה צעקה? לכמה מהגברים הכמהים להורות יש בנות משפחה (שלא מהמעגל הראשון)/חברות המוכנות להרות עבורם, מתרומת ביצית של אישה שלישית? לדעתי לא נדע אלא אם תמלאנה הממשלה והכנסת את המלצות הוועדה ותאפשרנה פונדקאות לגברים, ובמקביל תגבלנה את הליך הפונדקאות לגברים לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד, לפחות למספר שנים במהלכן ייבחן כל הנושא מחדש.