אל יאמין איש כי המטרפים המפזרים בעולם דברים שאינם עולים על הדעת הם יצירתיים. הרוצח מפיטסבורג אומר שהיהודים הם פולשים. הוא לא הקופירייטר של הכזב הבל יאמן הזה. הוא כותב כי הוא אינו יכול להבליג עוד כשהם, היהודים, טובחים בעמו האמריקני. הוא לא המציא את הסיפור הזה. הוא לא הגה את הגרוטסקה הזאת מליבו. הוא לא חתום על הפנטזיה כי היהודים הם פולשים לארצו האהובה ולא בדה מליבו את האזהרה כי הם משמידים את אחיו. הכל עובדה. יש לו הוכחות. אחרים לא רואים. אחרים לא שומעים. הוא רואה, הוא שומע. הכל באוויר. הכל באקלים. היהודים שכל אדם רואה - הם לא היהודים שנוצרים בעולם בו אין עוד בקרת אקלים. השנאה הבלתי מבוקרת עושה שדים ברקיע, דמונים בעננים, יהודים רוצחים, אחים נטבחים. הוא נחלץ להציל. הוא לא מאמין במה שהוא אומר. זה לא עניין של אמונה. הוא יודע. הוא לא עיוור כמו הקורבנות של היהדות המחסלת הנופלים חלל לרגלי אויביהם בעיניים עצומות תוך כדי אמירה שהם אחים. איזה אחים. רוצחים.
כשאין בקרת אקלים, והאוויר מלא תעבורה של טילי דיבורים בליסטיים הנורים על בוגדים, על מיעוטים, על זרים, על עיתונים ועיתונאים, על יריבים לעמדות פוליטיות, וקמים להושיע את העולם. הם לא ממציאים שום דבר. היהודים מרחפים כבר דורות על גבי דורות באטמוספרות מזוהמות כזרים שפלשו מן התופת לעולם הזה. זה נגמר. במאה העשרים זה הגיע לשיא שאי-אפשר היה אלא להביא לסילוק העלילה הנוראה והעיקשת הזאת, אבל במאה העשרים ואחת, כשעולם שאיננו יודע ללמוד שום דבר מעברו שב ויוצר אקלים בלתי מבוקר, חוזר משהו לאוויר, והמטורף רואה את העובדה הזאת ויודע שהיהודים לעולם לא חדלו להיות הפולשים ולעולם לא יחדלו לטבוח את בני עמם.
ועל כן, אם לא ישנסו מנהיגי
העולם הזה מתניהם ויצאו יחדיו לנקות את האוויר מן הזוהמה של השנאה המוטחת הדדית כאילו היא לא יותר מביטוי לחופש הדיבור, יבואו אחריהם עוד ועוד משוגעים שלא ימציאו את הטירוף שלהם אלא ייראו אותו בעיניהם ויצאו, מסקניים ואמיצים, לחסל עדת מתפללים בבית כנסת בשבת בו מכניסים עוד יהודי לבריתו של אברהם אבינו. אם השנאה תהייה בכל מקום, פיטסבורג תהייה בכל מקום.