בעולם הערבי כמעט פסקה ההתעלמות מתרומתם של היהודים לקידמה האנושית. תוארי הגנאי שליוו את ישראל מאז קיומה כמעט ונעלמים מן האופק הערבי, יש גל של התפקחות וראיית המציאות. להלן דוגמה מיני רבות: "השמות והמספרים מדברים: בכותרת זו מפרסם הסופר הסעודי משעל אלסבירי מאמר בעיתון "אלשרק אלאוסט" - 8.2.2019, בו הוא מונה שמותיהם של מדענים יהודים ותרומתם לאנושות בכלל: פאלק ממציא החיסון נגד שיתוק ילדים. ממציא תרופה נגד סרטן הדם "לוקמיה". טיפול בדלקת הכבד. תרופות נגד מחלות מין. חוקר מערכת החיסון של האדם. חוקר מחלות בלוטות התריס. ממציא הכדורים למניעת הריון. חוקר מחלות העיניים והטיפול בהן. ממציא השתלת אברי הגוף החלופיים. מתכנן הכור הגרעיני. ממציא סיבי האור. ממציא הפלדה שלא מחלידה. ממציא המקרופון והגרמופון. ממציא הווידאו. יהודים שיסדו את המדיה העולמית כגון ה-CNN, הניו-יורק טיימס, ה-ABC, והטיים והוושינגטון פוסט.
הסופר הסעודי ממשיך: אוכלוסיית היהודים פחות מ-21 מיליון, זכו ב-180 פרסי נובל. המוסלמים 1.5 מיליארד, זכו רק ב-3 פרסי נובל. לעומת לכל 500 מיליון מוסלמים יש פרס נובל. השאלה הכאובה, האם העליונות הזאת היא סתם מקרה? אולי מזימה? אולי פרוטקציה? מדוע המוסלמים אינם מגיעים לרמה הזאת? אין לי תשובה. אבל בטוחני שיש כאן מחדל שגורם לנו לקטסרופה ולשערורייה. אתם הערבים תשיבו, אינני רוצה להתעסק בזה. עד כאן. סופרים ועיתונאים ערבים עושים לישראל הסברה, וזאת במקום ההסברה של ישראל לעולם הערבי שחדלה וירדה לטמיון מזמן. עוד נקודה - מומלץ לישראל שלא תתפאר בהישגיה. אנלוגיות בין מצבם של עמים מעליבות ובמיוחד לגבי הערבים בעלי הרגישות הגבוהה לענייני
כבוד. די בכך שהם ולא אנחנו מתייחסים להישגי העם היהודי.
אין עתיד לאירן בסוריה ד"ר פייסל אלקאסם, כוכב ערוץ "אלג'זירה", דרוזי מסוריה, שחי בגלות בגלל התנגדותו למשטר הסורי, הוא אחד המתמחים במצב העדתי בסוריה ובמשטר העלאוי ששולט במדינה מעל ליובל שנים. אלקאסם מפרט עובדות אודות החדירה האירנית בסוריה ויחס העדות השונות כלפיה: "אין ספק, שהמשטר האירני הצליח לשלוט בעירק מאז תחילת המאה ה-21 ובמיוחד מאז נפילת משטרו של סאדם חוסיין, משום שמחצית אזרחי עירק הם שיעים ורובם מסתייעים במשטר השיעי האירני כדי להילחם באפליה נגדם ולשלוט במדינה. אך מציאות זו שבעירק, אינה קיימת במדינות ערב האחרות ובמיוחד בסוריה שהמציאות הדמוגרפית בה שונה בתכלית השינוי מזו שבעירק. רוב תושבי סוריה מוסלמים, סונים ונוצרים שאינם משתייכים לאמונה השיעית-האירנית והם שונאים את המשטר האירני ורואים בו כוח אימפרליאליסט כובש שמנסה להכתיב את האמונה השיעית על תושבי סוריה".
הזמן נוקף ומתברר כי הטענה שאירן מצליחה זה 5 שנים לשנות את המאזן העדתי לטובתה שגוי, והיא מתרחקת מאמת המציאות. נכון שהמשטר האירני פעל כדי לדלל את הרוב הסוני על-ידי גירושו והפיכתו לפליטים במדינות השכנות כמו: טורקיה, לבנון, ירדן ועירק, אבל המלחמה הפנימית בסוריה מסתיימת ורוב הפליטים שבים לארצם, והעובדה שרוב התושבים הם מוסלמים סונים, אינה ניתנת לשינוי. כך ד"ר פייסל אלקאסם. זאת ועוד, העדה העלאוית שמהווה כ-14 אחוזים מהאוכלוסייה, שונה מהעדה השיעית הקנאית. יש מציאות שמעידה כי העלואיים שונאים את הנוכחות השיעית-אירנית בסוריה. השיעים רואים בעלאווים כופרים ואינם שייכים ל-12 העדות השיעיות. יתרה מזו, העלאווים חילוניים שאוהבים את החיים ורובם ליברליים ששונאים את המשטר הריאקציוני החשוך של אירן שניסתה לקנות אותם ולשייע אותם (קרי: להמיר את אמונתם לשיעה).
אולם, הם מסרבים להפוך לתומכים במושל בצו האלוהי באירן "ויליאת אלפקיה". יש לציין שהשתלטות המדינה האסלמית "
דאעש" על חלקים מצפון מזרח סוריה, היא שאילצה את המשטר הסורי להסתייע באירן, אבל המצב בימים אלה השתנה לרעת אירן, והברית של המשטר הסורי עם רוסיה כוונתה לסלק את השתלטותה של אירן. אין ספק שרוב הסורים מעדיפים את המעורבות הרוסית על המעורבות האירנית. עוד יש הוכחות שההנהגה הרוסית אינה מתקוממת נגד המכות המונחתות על היעדים האירנים בסוריה, ואין להאמין להודעות הגינוי של הצד הרשמי בסוריה נגד התקיפות. אלה הם מס שפתיים ודיבורים לצרכי תעמולה. זאת ועוד, העולם הערבי הסוני מחדש יחסים עם המשטר הסורי.... המגמה היא להחזיר אותו לחיק העולם הערבי ולהרחיק אותו מטבעת החנק האירנית.
פגם בתרבות הדיבור קיימת תופעה מכוערת בתרבות השיח הישראלי. התופעה היא שכולם מדברים וצועקים ביחד. הנחת המתווכחים היא שאם אתה אינך משכנע, סימן שאתה צריך לצעוק ולשסע את שותפך לוויכוח, לסתום את פיו ולשלול ממנו את זכות הדיבור. אנו עדים לתופעה הזאת כמעט בכל שיח שמתנהל מול מצלמות הטלוויזיה ומעל גלי האתר. ובאם זה לא מספק, אזי נעזרים בשפת הגוף ובתנועות חדות של הידיים. צפיתי בשיח הזה בתוכנית "פגוש את העיתונות" בהנחיית
רינה מצליח ובהשתתפות סגנית שר החוץ
ציפי חוטובלי. המנחה רינה מצליח גערה במתווכחים ואיימה: "אם תמשיכו כך, יותר לא אזמין אתכם". ארץ נהדרת שידרה שוב את הקטע. כשכולם מדברים ביחד, התוצאה ברוב המקרים שאי-אפשר להבין מה שהם אומרים.
הנסיון לשסע ולקטוע את הדוברים מעיד על חולשה להציג טיעון משכנע. במקרים כאלה, תשובת המשוסע: "אני לא הפרעתי לך, ואל תפריע לי". בתרבות הדיבור לא מספיק לדעת לדבר, אלא יש צורך לדעת לשמוע ולאפשר לשותף חופש לשמוע, זה יותר מאקט מיכני של קבלת המסר. לשמוע פירושו הבנת המסר ותיוקו בזכרון ובאם אנו רוצים שישמעו אותנו, אנו צריכים לגלות נכונות לשמוע את הזולת. זהו יסוד של תרבות הדיבור. אני נזכר בתוכניתו של פרופסור
אמנון רובינשטיין בערוץ אחד "בומירנג". בסיטואציה של כולם מדברים ביחד, אמנון היה נוטש את כסאו ומתקרב למתווכחים ומנסה להשתיק אותם פיזית ולהשליט סדר. יש לציין שהתופעה המכוערת של הוויכוח האלים אינה קיימת אפילו בתקשורת הערבית. יש רק יוצא דופן בערוץ "אלג'זירה" הקטרי, בתוכניתו של ד"ר פייסל אלקאס "הכיוון ההפוך" שמעודד ויכוח אלים עם צעקות, שיסוע ולפעמים גם מכות בכוונה ליצור אקשיין. הגיע הזמן ליישם את הכלל: "למרות שאינני מסכים איתך, אני אלחם על זכותך להביע את דעתך".