מס בתואנה שקרית?

מכתב פומבי לשר האוצר: אני שולח לך את חוזה ההעסקה שלי בחברת היי-טק. אנא קרא את סעיף 3.1: "רכב צמוד – העובד זכאי לרכב פרטי מסוג _. באפשרות העובד לוותר על הרכב, בתמורה לתוספת שכר בסך 2,750 ש"ח לברוטו". כלומר, אני משלם על השימוש ברכב כשלושת אלפים ושלוש מאות ש"ח (הפסד הכנסה ותנאים נלווים), שזה יותר משווי הרכב שהאוצר טוען. לפיכך, גם ההכנסה הזקופה בגין רכב צמוד, העומדת כיום על אלף ושלוש מאות ש"ח גורמת לתשלום מס בתואנה שקרית. אשמח לקבל החזר בגין כל המס המיותר ששילמתי לאורך השנים. אני יודע כי אנשי היי-טק נתפסים בעיני רבים כעשירים שיש רק לגבות מהם ככל האפשר. אני מצפה ממשרד האוצר לא להיגרר אחרי פופוליזם, ולא להטיל מס בתואנות שקריות. אולי בשרות הציבורי מקובל לתת רכבים כסמל מעמד לבכירים, וללא גביית תמורה. אין זו סיבה להעניש עשרות אלפי עובדים שמשלמים את מלוא הוצאות השימוש ברכב מכיסם. אז מה ניתן לעשות כשמועלה מס בתואנה שקרית? לצעוק? הנה אני צועק. האם זה יעזור? לשר האוצר פתרונים. מאמר זה ישלח ישירות לשר האוצר. אני קורא לכל הנפגעים, כל אחד ואחד, לפנות ישירות לשר: SAR@MOF.GOV.IL.