הקטע הבא הנו ציטוט מדויק מרשימתו החודשית של ראש לשכת עורכי הדין - כדאי לקרוא אותו יותר מפעם אחת על-מנת לעמוד על משמעות הדברים:
"בתי המשפט אינם צריכים למצוא חן בעיני הציבור ואינם צריכים לשקף קונצנזוס. הם צריכים לייצג את הערכים המשפטיים הדמוקרטים הבסיסיים, גם אם וכאשר רוב הציבור איננו שותף לדעתם. בית המשפט איננו פרלמנט, והוא איננו מייצג את הציבור. לשמחת כולנו, התברכנו מאז קום המדינה בשופטים הגונים, אמיצים ומקצועיים אשר בדרך כלל ידעו לאכוף את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית של הדמוקרטיה הישראלית הנאורה, ולנקוט - בדרך כלל - עמדות ערכיות, גם אם אלה לא מצאו חן בעיני חלקים גדולים של הציבור. כך ראוי שינהג בית משפט. זה תפקידו".
האם שמתם לב להיגיון הדמוקרטי-ליברלי המופתי של ראש הלשכה? קיימים ערכים דמוקרטיים יסודיים, שקיומם אינו תלוי כלל ברצון העם ואינם נובעים ממנו. אלו הם עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ועליהם על בבתי המשפט לשמור ללא קשר לדעת רוב הציבור ולערכיו!
באופן לא מפתיע מזכירים דבריו של ראש לשכת עורכי הדין את המחזה "ירח התה של חודש אוגוסט" שם מכריז הגנרל האמריקני ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, "עלי לדאוג לכך שכל היפנים יהיו דמוקראטיים גם אם יהיה צורך להרוג לשם כך כל אחד ואחד מהם".
ראש לשכת עורכי הדין בוודאי אינו "הדמוקרט" הראשון הסבור שצריך לקיים מערכת ערכים דמוקרטית בכפייה וכנגד רצונו הברור של כל העם. נראה לי שהוא בין הראשונים המבקשים להטיל את המשימה הזאת על מערכת המשפט. בדרך כלל הדוגלים בהשקפות דומות נוטים יותר להסתמך על כוחות צבא משטרה ושירותי ביטחון אחרים, שיכולתם לכפות התנהגות דמוקרטית נאותה על רוב העם נשענת על נימוקים פשוטים ומשכנעים יותר.
מה שמסתתר באמת מאחורי השקפה מעוותת זו, היא הטענה הכוזבת כי המשטר הדמוקרטי בישראל נכפה - לא פחות מכך - על ישראל על-ידי בתי המשפט ובית המשפט העליון בראשם, כי ההשקפות הדמוקרטיות מנוגדות לרצון הציבור בישראל ועל ישראל להעניק לאוליגרכיה המשפטית את הכוח והסמכות לקבוע את הנורמות "הדמוקרטיות" שישלטו בה.
כבר הזדמן לי בעבר, לא אחת, לכתוב כי השקפה זו הינה שקר מוחלט, סילוף היסטורי בממדים מפלצתיים ממש, שנועד לתת מעמד שלטוני עליון לבית המשפט העליון. סילוף זה הוא העומד ביסוד ההצעה החדשה והמסוכנת מאין כמותה, להענקת סמכויות על לבית המשפט העליון בכל הנוגע לביטול חוקי הכנסת, הצעה הגלומה בתזכיר חוק יסוד החקיקה.
כעת משעשה עמנו ראש לשכת עורכי הדין חסד וחשף לפנינו את התשתית הרעיונית "הליברלית" העומדת ביסוד השקפות האצולה המשפטית לא נותר אלא לפנות לנציגי העם - על חברי הכנסת להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי ולפעול בכל כוחם לסיכולה של הצעת החוק.
לאחר קבלת הצעת החוק יוכל בית המשפט העליון בקלות רבה [וברוב רגיל של חמישה כנגד ארבעה] לפסול כל חוק המעגן את מעמד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפסול חקיקת רווחה בטענה שהיא פוגעת בחופש הקניין המקודש. אם רוצה מישהו הוכחה לכך שיתבונן בתוצאות בג"צ הקצבאות למשל. בית המשפט העליון מייצג אך ורק את ההשקפות החברתיות של החוגים שבהם מתרועעים שופטיו, בדרך כלל חוגי העילית בחברה הישראלית ומדיניותו השיפוטית תהיה בהתאם.
עיון במאמרו השלם של ראש לשכת עורכי הדין חושף את השיטות שבהן משתמשת האוליגרכיה המשפטית להשגת מטרותיה ובראש ובראשונה ביזוי התהליך הפוליטי הרגיל, ביזוי הפוליטיקאים וביזוי העם המחזיק, כידוע, בהשקפות אנטי דמוקרטיות. זו אותה השקפה שפעם דגלה בערכיו של "הציבור הנאור" כבסיס לערכי הדמוקרטיה הישראלית וכיום פשוט קוראת להתעלם בכלל מההשקפות הציבור שאינו נמנה עם האצולה המשפטית.
הגיע הזמן לחזור ולהזכיר כי הדמוקרטיה הישראלית התקיימה ונוסדה על-ידי הכנסת זמן רב לפני שבית המשפט העליון חלם על התפקיד שהועיד לו ראש לשכת עורכי הדין. כנסת ישראל היא זו שחוקקה חוקים יסודיים שהקימו את המשטר הדמוקרטי ועיגנו את זכויות האדם. לעתים קרובות היתה הכנסת מתקדמת יותר מבית המשפט העליון בכל הנוגע לעיגון זכויות האדם בחקיקה ולעיתים קרובות סיכל בית המשפט העליון את יישומם של חוקי הכנסת שביססו את זכויות האדם, [נושא המעצרים הוא רק אחת הדוגמאות לכך].
יתר על כן, אם אין לנו כיום חוקה מוסכמת הרי שהאשמה לכך רובצת בעיקרה על בית המשפט העליון ונובעת מחוסר סבלנותו ולהיטותו הרבה להיות למחוקק העליון בישראל. להיטות זו לשררה היא העומדת ביסוד רתיעתם של רבים מתהליך השלמת החוקה וזאת מתוך אי רצון לכפות על מדינת ישראל שלטון של דיקטטורה משפטית שתפעל תחת המסווה המוכר של נאמנות לערכים הדמוקרטיים ובניגוד גמור לרגשות רוב הציבור.
צר לי מאד נכבדי ראש לשכת עורכי הדין, אני מתעקש להחזיק בדעה המיושנת שדמוקרטיה הינה שלטון של העם על-ידי העם ולמען העם. אני עדיין מאמין בעיקרון היסוד לפיו כל בני האדם נולדו שווים ועל כן לכל אחד הזכות הדמוקרטית להשתתף בעיצוב המערכת הנורמטיבית בחברה שבה הוא חי.
יתרה מכך, יש לי דעה טובה בהרבה משלך על העם שהשכיל לקיים חברה דמוקרטית ובתנאים לא פשוטים. את התודה על קיומה של מדינה דמוקרטית בישראל יש להעניק לעם ונבחריו לא לבתי המשפט, לא לשופטים ובוודאי שלא לעסקנים כמוך, אשר אינם מסתירים כלל את הבוז העמוק שהם רוחשים לעם.