מאז הבריח ראש הממשלה אהוד ברק את צה"ל מלבנון ועד למלחמת בין המצרים, חלפו שש שנים בהן החיזבאללה צבר אמצעי מלחמה ונשק קטלני, טילים מסוגים שונים וכני שיגור, התאמן בהפעלתם, וכל זאת ממש מתחת לאפנו, בידיעתנו, ובהסכמה שבשתיקה מצדנו.
הסכמה שבשתיקה זו היא בחזקת מחדל, ואם תקום ועדת חקירה היא בוודאי תצטרך לחקור את עיקרו ומהותו, סיבתו ורקעו של מחדל זה, לא כדי להאשים את האחראים, אלא יותר כדי להפיק לקחים לעתיד.
להבהיר: העתיד כבר כאן, הוא מתחיל עכשיו עם הסדר הפסקת האש, והשאלה העולה היא - מה יום מיומיים? הרי כבר ידוע כי החיזבאללה לא יפורק מנשקו, ולפיכך, אנו כבר עכשיו משחזרים את הטעות המתמשכת, הנוראה מכל שעשינו בשש השנים שחלפו - בהסכמתנו שלא לכלול בתנאי הפסקת האש את פירוק החיזבאללה מנשקו כתנאי אפקטיבי ולא רק כ"תנאי" הצהרתי, ריק מכל תוכן אופרטיבי, כהחלטת האו"ם בנדון.
היה צריך, ועדיין צריך, להביא לידי מצב שבידי החיזבאללה לא יהיו שום אמצעי לחימה מכל סוג ומין. אחרת, ועדת החקירה צריכה כבר עכשיו לכלול בעבודתה ובמסקנותיה גם את אירועי שש השנים הבאות שבעניין זה לא יהיו שונות במאום משש השנים שחלפו.
אלא שפירוק החיזבאללה מנשקו אינו מספיק. זה בהחלט צריך להיות תנאי הכרחי, אך בשום אופן אסור שיהיה תנאי מספיק. הסיבה לכך היא פשוטה: מכל מצב התחלתי אפשר להתפתח בכל כיוון, ובהיות החיזבאללה ארגון טרור, הכיוון שבו יתפתח ארגון זה הוא ברור לכל ילד - הכיוון שלו יהיה: טרור.
לכן תנאי נוסף שצריך להיכלל במצב החדש שלאחר המלחמה הנוכחית הוא, כי החיזבאללה לא יוכל להתחמש בשנים הבאות, כפי שהתחמש בשש השנים שחלפו.
תנאי זה אינו בר השגה כלל במצב שבו בינינו ובין החיזבאללה מצוי חייץ עויין לישראל, כמעין שסתום אל-חזור, הוא הכוח הבינלאומי, שיגן בפועל על החיזבאללה מפנינו, יסתיר את התחמשותו של ארגון טרור זה מעינינו, יחפה עליו, וגם כאשר נדע וניווכח כי כך הוא המצב - לכאורה לא תהיה לנו לא עילה ולא יכולת לחדור דרך חומת המגן של החיזבאללה [הכוח הבינלאומי], כדי לטפל בטרור ולמגרו.
לא רק מה שהיה בשש השנים שחלפו הוא גם מה שיהיה בעתיד הקרוב, אלא אף ביתר שאת, ביתר עצמה, ביתר טרור, מתוך הבנה כי אחרי גל הטרור הבא, שמועד פתיחתו ייקבע על-ידי החיזבאללה לעת שיחפוץ, שוב יגיע לאחר המלחמה הבאה כוח בינלאומי, אלא שאז, בגל הטרור הבא, יהיה החיזבאללה מנוסה פי כמה מעכשיו, ויהא ברי לו כי אפשר לירות טילים [מאיזה סוג שהוא ישיג עד אז - כימיים, אטומיים?] מבלי שהתגובה הישראלית תחרוג מסיקול ממוקד.
יהיה נהיר לחיזבאללה, על סמך ניסיונו המצטבר, כי תגובתנו לטרור תהיה ממוקדת, מוגבלת לחדירה של כוח יבשתי לתוכו של כל מבנה המשמש את הטרוריסטים - מבלי לפוצצו תחילה על תכולתו; משימה הרשומה כפטנט ישראלי, משימה כמעט בלתי אפשרית, והכי מתאימה בעולם לעידוד הטרור.
... אז מה בדיוק ימנע מהחיזבאללה לעשות בשש השנים הבאות את מה שעשו בשש השנים נשוא החקירה?
ולעניין ועדת החקירה, זו הפעם הראשונה שהיא תוכל להסיק את מסקנותיה גם על סמך התנהגות ואירועים עתידיים...