עובד עוזב את עבודתו ומחפש עבודה חדשה. במסגרת מו"מ עם מעסיקים פוטנציאלים, פנו האחרונים למעסיק הקודם וביקשו כי יחווה את דעתו על העובד. המעביד הקודם מחווה דעה שלילית ומספר על אי שביעות רצונו מתפקודו של העובד בעבודה.
שאלה: האם חוות דעת שלילית שמוסר מעביד לשעבר על עובד לשעבר מהווה פרסום לשון הרע?
ההתייחסות לשאלה זו - ראשיתה בבירור הסוגייה, האם דבריו של המעביד הקודם הינם בבחינת דברי אמת או "הכפשת שם", במובן זה שהינם דברי שקר. אבחנה זו תקבע האם מדובר בדברים שהינם בבחינת "לשון הרע".
בית משפט השלום קבע לפני כשלוש שנים, במקרה דומה, כי אם המעביד אמר דברים אמיתיים לגבי נסיבות פיטוריו של העובד, הרי שדבריו אינם בבחינת "לשון הרע". מסירת המידע על ידי המעביד לא היתה למטרה רכילותית, אלא על מנת להעמיד דברים על דיוקם, כך שהמעביד הקודם מבהיר למעביד הפוטנציאלי מה היו הנסיבות האמיתיות של פיטורי העובד, וכך, לא יתקבל אדם לעבודה ללא שנשקל כל המידע הנכון בעניינו.
כידוע, אחת מההגנות, לפי חוק איסור לשון הרע, הינה שהעניין שפורסם הינו בבחינת "עניין ציבורי" - לשון החוק. במקרה דנן מסירת מידע אמיתי, אף כי אינו מחמיא ואף למטה מכך, על ידי המעביד הקודם, הינו בבחינת אינטרס ציבורי, שכן האינטרס הציבורי מחייב חשיפת מידע, למען לא יתקבל למקום עבודה עובד בלתי מתאים, בשל הסתרת מידע לגביו. קבלת עובד לא מתאים עלולה לגרום למעביד החדש נזק כלכלי, ועל כן יש לאפשר לו לקבל מידע רב ככל האפשר לגבי העובד הפוטנציאלי שלו.
יצדק מי שיטען כי המדובר בחדירה לצנעת חייו של אדם, באשר נחשפים פרטים בלתי מחמיאים לגביו. ואולם, הצד השני של המטבע הינו שפרטים אלו, לא זו בלבד שהם נכונים, הרי שגם יש בהם כדי להזיק לאדם אחר, ועל כן, יש בחשיפת פרטים אלו משום "אינטרס ציבורי".
סיכומו של עניין, מסירת מידע אמיתי ונכון לגבי עובד לשעבר, אף אם הוא פוגע ואף אם הוא מציג אותו באור שלילי, איננה מהווה הוצאת לשון הרע, והיא מוגנת בחוק איסור לשון הרע.