תחבורה היא הגורם מספר אחת לזיהום אוויר בישראל. בגוש דן לבדו
מתים מדי שנה 600 איש כתוצאה מזיהום אוויר, שמקורו בתחבורה. זיהום האוויר כתוצאה מכלי רכב פרטיים עולה למדינה
1.5 מיליארד ש"ח בשנה (בעיקר בשל התחלואה והתמותה העודפת). לזה יש להוסיף עלויות אדירות של פקקים ותאונות הדרכים.
כך וכך קמ"ר נתן לנו אלוהים, וכבר הרבה מזה בנוי, או סגור בשל צרכים ביטחוניים. כל כביש וכל מחלף חדש מבזבז שטח עצום מתוך המעט שנותר לנו, ולרוב לא פותר שום בעיה: גם הכביש הזה "ייסתם" בעוד כמה שנים. גם אם נסלול עוד כביש חוצה ישראל, במקביל לזה הקיים, לעולם מכונית פרטית לא תגיע מחיפה לתל אביב בשעות העומס יותר מהר מהרכבת. מכוניות היברידיות פותרות חלק מבעיית זיהום האוויר, אבל לא את בעיות הפקקים, תאונות הדרכים ואובדן השטחים הפתוחים. לפיכך,
הדעה המקובלת בקרב המומחים היא שהפתרון לבעיות התחבורה טמון בשילוב של ריסון הנסיעה ברכב פרטי ועידוד התחבורה הציבורית.
מי שקונה רכב פרטי מבצע בו את רוב הנסיעות - אחרי הכל, בשביל זה הוא קנה את הרכב. אך הוא ובני משפחתו מתניידים גם בדרכים אחרות. בנסיעות ארוכות הוא וחבריו ייסעו במכונית אחת, ויתחלקו בעלות דלק. מי שמחזיק ברכב צמוד מהעבודה, לעומתו, לא משלם על הדלק והבלאי בהתאם לצריכה בפועל, ולפיכך, מגיע כמעט לכל מקום ברכבו. 250 אלף מחזיקי רכב צמוד, יחד עם בני משפחותיהם, פירושם כמיליון אזרחים, שמגיעים לכל מקום כמעט אך ורק ברכב הפרטי. וילד שגדל כשהוא "מוקפץ" לכל מקום, הופך למבוגר, שנוהג לכל מקום.
שתי הערות על שוק חופשי
1. במצב הקיים, מי שמגיע לעבודה בתחבורה ציבורית, ברגל או באופניים, מקבל, אומנם, החזר נסיעות מצומק (שגם עליו הוא משלם מס הכנסה) - אך נאלץ לממן בעצמו את כל נסיעותיו הפרטיות. לעומתו, מי שמחזיק ברכב צמוד לא משלם מס הכנסה על כ-60% מעלות הרכב, למרות שהרכב הזה משמש אותו ואת בני משפחתו לא רק לנסיעות עבודה, אלא גם לנסיעות פרטיות. הערה: מבחינת מס הכנסה, "נסיעת עבודה" היא נסיעה בזמן העבודה - טכנאים, ספקים וכו' - ולא
הנסיעה אל מקום העבודה וממנו.
זהו מצב מעוות: זכותו של אדם להגיע לעבודה בכל דרך שירצה: ברגל, ברכב פרטי, או בכדור פורח. לפיכך, מצב העניינים התקין היה צריך להיות, שהמדינה (או המעסיק) יתנו לכל עובד תוספת, שתיקבע אך ורק בהתאם למרחק ממקום העבודה, ותו לא. מה פתאום המדינה מתנה הטבת מס בכך שהעובד יגיע לעבודה אך ורק ברכב צמוד - ועוד רכב שנוהגים בו בלי שום חשבון לדלק ולבלאי?
2. כדי לשמור על "שווי השוק" של המכוניות שלהם (שנמכרות כמשומשות, לאחר 3 שנים של השכרה), מאלצות חברות הליסינג את היבואנים לייקר את המחיר ללקוח הפרטי. מנכ"ל "הרץ"
אף התגאה בכך, שחברות הליסינג מתנקמות ביבואן שהרהיב עוז לתת הנחה גם לארגוני המורים, ולא רק לחברות הליסינג. איזה מין "שוק חופשי" זה כשהמדינה, באמצעות עיוות המס, מתערבת בו, ומעניקה לחברות הליסינג כוח עצום על-חשבון הלקוח הפרטי?
אגדת ההתיישנות
כפי שכבר
הסברתי בעבר, בניגוד לאגדה האורבנית המקובלת, ריבוי רכבי החברה לא גורם למכוניות בארץ להיות חדשות יותר: ואומנם, הפלא ופלא,
על-פי נתוני הלמ"ס, מאז שנת 2000, שנת הפריצה של רכבי הליסינג לארץ, ועד היום, חלה דווקא עלייה רצופה בגיל כלי הרכב בארץ.
פנייה אל צמודי הרכבים
כל מקימי האתר
"למה לא ליסינג" הם מתנדבים בארגונים
סביבתיים וחברתיים. חלקנו אף יכולנו לקבל רכב צמוד ממקום העבודה, וויתרנו עליו מסיבות עקרוניות. עינינו אינה צרה באיש. מטרתנו איננה "לדפוק" את צמודי הרכבים, אלא לקדם את רווחת כלל הציבור.
כבר כיום
עלות החזקת רכב צמוד דומה לעלות הכוללת של אחזקת רכב פרטי (כמובן, החישוב המדוייק הוא ספציפי לכל עובד). בפועל, המרוויחים האמיתיים מהמצב הקיים הם לא אנחנו, אלא חברות הליסינג והדלק - וגם המעסיקים שלנו, שקופצים על ההזדמנות לחסוך בהפרשות לפנסיה: המעביד לא מפריש זכויות סוציאליות עבור החלק הנכבד מהמשכורת, שמועבר לחברת הליסינג ולא נרשם כהכנסה עבורנו. מה אנחנו כן "מרוויחים"? קצת נוחות, וסמל סטטוס אווילי בדמות קופסת פח עם צינור, שפולט לאוויר העולם חומרים רעילים ומסרטנים.
לפיכך אני קורא לצמודי הרכבים: עשו כמוני. החזירו את רכב החברה שלכם, ועברו לרכב פרטי, או לתחבורה ציבורית. מכיוון שהרפורמה תהיה איטית והדרגתית, יוותר לכם די והותר זמן להחזיר את רכבי החברה ללא קנס מנופח. הפסיקו לבצע בהתנדבות את "העבודה השחורה" עבור הלוביסטים של חברות הליסינג.