מחדל ה"קסאם" של ממשלות ישראל אינו הראשון, ואני יכול להבטיחכם - גם לא האחרון בתולדותיה של ממשלה איומה זו. למרות זאת, הוא ראוי לציון מיוחד, כיוון שמדינת ישראל ויתרה כאן - מסיבות שונות - על חובתה להגן על אזרחיה. כלומר, היא ויתרה על ריבונותה.
למדנו פעם, שאפשר לוותר על זכויות. האם יכולה ממשלה לוותר על חובותיה?
הירי על שדרות נמשך זמן רב. אם נביט אחורה ניווכח שממשלות ישראל החליטו לפני זמן רב להתעלם מהירי על גוש קטיף ועל הנגב המערבי. אלפי רקטות נורו על גוש קטיף - עד שממשלת שרון גירשה את תושביו היהודיים בזדונה, והחריבה את בתיהם ברשעותה.
כצפוי (אמרתי לכם ...), נמשך הירי למרות פשע המלחמה, שעשתה ממשלת הרשע של אריאל שרון (בחסות בג"צ הנאור, להזכירכם) ביהודים.
עכשיו מנסים להסביר את המחדל הממשלתי בתסמונת וינוגרד - כלומר, באימת הממשלה לפעול, פן תידרש להסביר את מעשיה בפני עוד ועדת חקירה. אין שקר גדול מזה. ממשלת ישראל לא עשתה דבר - פרט לדיבורים רמים, שהכול, כולל הפלשתינים, יודעים, שאין בהם דבר, אלא רק הבל פה - כשהחלו הפלשתינים לירות על יהודי גוש קטיף, לפני כשבע שנים, וגם לא עשתה דבר נגד היורים מאז שגירשה את היהודים והרסה את בתיהם. בתחילה נהג צבאנו האדיר לירות אל בתים ריקים ואל מגרשים ריקים ברצועת עזה. הפלשתינים חיים שם בתנאים קשים, והם זקוקים נואשות לבידור. כל הרצועה צחקה לנוכח תגובותינו המגוחכות.
כצפוי (אמרתי לכם...), עכשיו מספרים לנו, שציר "פילדלפי" פרוץ, ואמצעי לחימה רבים זורמים דרכו לחבל עזה. אם זיכרוני אינו מטעני, המומחים הגדולים של ממשלתנו ושל מערכת ביטחוננו לאסטרטגיה, למלחמה ולשלום טענו בחום, כי עלינו ליטוש את ציר "פילדלפי". מה קרה לתחזיותיהם? מה זה אומר על האמון, שהללו ראויים לו?
מבקר המדינה אשם במחדל המיגון
ועוד סוגייה: הממשלה ידעה, שצריכים למגן את היישובים בנגב המערבי ("עוטף-עזה") - בעיקר, כשיזמה מנוסה ישראלית מחבל קטיף. איך תסביר ממשלת הכישלונרים של אולמרט וחבר מרעיו את כישלונה גם בתחום הזה?
האמת, שאחרי שנרמז, כי זו תסמונת וינוגרד, אני משער, שהאשמה על אי-המיגון תוטל על כתפי מבקר המדינה.
והמבקר? - רק עכשיו הוא פרסם דוח מעניין על השלומיאליות של ממשלת הכישלונרים בטיפולה במנהרות. כלומר, לינדנשטראוס הוא האשם האולטימטיווי, ויאוץ ניצב יוחנן דנינו לטפל בו מיד, כהרגלו, בהדלפות ובכל האמצעים.
ועוד עניין ראוי לבחינה - פינוי היישובים. במוקדם או במאוחר, תפונה שדרות. הכרנו זאת בקריית-שמונה בשנות השמונים הראשונות, בתל אביב ובגוש דן במלחמת המפרץ (1991) ובצפון בקיץ שעבר. ממשלה אחראית היתה מכינה תוכניות חירום לכך - בצד מיגון וגבר וחבילה של אמצעים התקפיים למנוע את האסון. עוד מעט ייצאו ילדי שדרות והנגב המערבי לחופשת הקיץ, וההסתברות לפגיעה בנפש תגדל כשהילדים יתרוצצו ברחובות.
כיוון שממשלת הכישלונרים לא עושה דבר - הבאה בתור הנה אשקלון. זכרו זאת היטב - כיוון שאזכיר לכם את תחזיתי לכשתממש, לצערי. בשיטה זו, אכן ארקדי גאידמק יהיה מלך ישראל, ובצדק. הוא היחיד שעושה משהו שמצליח (עיינו בערכים אליפות לבית"ר ירושלים ולהבדיל קיץ 2006).
אם אין "גזר", הביאו "מקל"
את המחדל של הפקרת הפריפריה החלו ממשלות ישראל אחרי מלחמת ששת הימים כשאצבע הגליל ואפילו נהריה הופקרו לאש המחבלים לפני עשרים-שלושים שנה. התגובות הגולמניות של צה"ל לא הועילו דבר. כבר אז העלו חכמי חלם, המאכלסים לעייפה את מערכת ביטחוננו, את רעיון העיוועים להילחם באויב באמצעות אש-מִנגד (ירי מרחוק באמצעות ארטילריה ומטוסים). הרעיון הזה נכשל, כצפוי. גם המבצעים הקרקעיים הגדולים ("ליטני" במארס 1978 ו"שלום הגליל" ביוני 1982) נכשלו - עקב רמתו הנמוכה של צבאנו.
כרגע, נראה, שאין בידי מערכת הביטחון שום רעיון חדש ומקורי, שיכול למנוע את המשך הירי על הנגב המערבי. את הרעיון לייצר מערכת ליירוט ירי רקטות ("נאוטיליוס") הרגו כבר מזמן - כביכול משיקולי תקציב. אני מניח, ששתיים-שלוש מערכות (גם ברמה של אב-טיפוס), שהיו נפרסות בצפון ובדרום יכלו למנוע את הנזק ואת הבושה.
כיוון שאין לנו "גזר", עלינו לחזור לשיטה הישנה של ה"מקל" (הנאבוט - בשפת האזור) הגדול (יִד אלחדיד, בשפת המקום): סיכול נרחב של מארגני הירי - כלומר, ראשי ארגוני הטרור. הם צריכים לשלם בחייהם על הסבל בעוטף-עזה - למען יראו וייראו. וָלא - תתרחב השיטה בקרוב גם ללב המדינה: לעמק יזרעאל, לשרון ולגוש דן.
דרך אגב, אף שאני ידוע כקשה-תפיסה מנעוריי, איני מצליח להבין כיצד מצליחים לירות עלינו כל כך הרבה רקטות "קסאם" כאשר - לפי האגדה - יש לנו כיסוי מלא של כל אזור הרצועה באמצעי תצפית ומודיעין.