אתחיל בוידוי: לא רבים הם העיתונאים אותם אני קורא או מקשיב לדעותיהם. אין כאן עניין של חרמות או, חלילה, התנשאות, אלא עניין עקרוני: מי שמחרף את נפשו על מזבח מכירת אשליות לציבור, אינו ראוי לקריאה.
בהיסח הדעת, קראתי מאמר מבלי לשים לב מיהו הכותב. ולאחר שקראתי אותו, הבינותי עד כמה צדקתי עמי כאשר אני לא קורא כלל את מאמריו של העיתונאי המכובד ולא מקשיב לדעותיו. כהגדרתו בסוף המאמר,היינו הכל עניין של מזל, גם מזלו שפר לו והוא הצליח להגיע לעמדות שבהן אין כל בעיה להשמיע את דעתך.
במאמר המופיע במעריב תחת הכותרת "הכישלון באנטבה" טוען מר יוסף [טומי] לפיד "שוועדת חקירה בודקת למעשה אם למקבלי ההחלטות היה מזל".
הסיפור המובא בכתבה הוא כה דמיוני עד כדי אימה. מבצע אנטבה לא הצליח ואילו המבצע לחיסול מנהיגי חיזבאללה מצליח. לדעתו הכל היה נראה אחרת, משמע עניין של מזל.
אין ספק שמאמרים מן הסוג הזה זמן רב לא קראתי. ננסה לנתח, לפי ההיגיון הזה, כמה אירועים ומעשים מן העבר, ולאחר מכן ננסה להסיק מסקנות.
ראשית, מבצע אנטבה היה מבצע מתוכנן ומסודר. מלחמת לבנון היתה ההפך הגמור. ועדת וינוגרד וראש הממשלה אשר נדמה לי שמר לפיד מכיר אותו, הודה בפני הוועדה שתהליך העבודה היה פגום, בלשון המעטה. שום מקום להשוואה בין שני האירועים. האם תקלות מבצעיות, תהיינה חמורות ככל שתהיינה, ותמיד תהיינה, האם הן יכולות להיות ברות השוואה למלחמה שאף אחד לא ידע איך לנהל אותה? והשאלה המרכזית בהשוואה של מר לפיד: האם יתכן להשוות בין מבצע שאמנם היה לבין מהלך שהוא פרי דמיונו של כותב המאמר, היינו חיסול ראשי החיזבאללה? השוואה מסוג זה מספיקה כדי להסיק מהי מידת הבנתו של מר לפיד בנושא.
לפי אותו קו מחשבה, העובדה שבריטניה תחת צ'רציל הצליחה להחזיק מעמד ולנצח את גרמניה הנאצית היא עניין של מזל. משמע, הבריטים לא תכננו, לא העסיקו את המוחות הטובים ביותר כדי למצוא תשובה למלחמה נגד גרמניה.
במלחמת ששת הימים לישראל היה מזל. לא תכנון, לא הכנות של הצבא במשך שנים, לא פעילות אינטנסיבית לרכישת נשק. שום דבר. רק עניין של מזל. מוזר משהו.
נמשיך בצורה ליניארית בקו המחשבה של מר לפיד. כל המכללות והאקדמיות הצבאיות הן, בעצם קזינו. מלמדים שם איך להמר כדי שהמזל ינצח.
גם המוסדות והארגונים העוסקים בביטחון לאומי הם בתי אולפנה למהמרים. יושבים שם יועצים חמורי סבר שכל מלאכתם היא ללמד את הקדטים איך משחקים משחקי מזל.
במשך כל שנות קיומה של ישראל, צה"ל, שמר לפיד לא שוכח לשבח ובצדק, רק מזלו התמזל בכך שבצליח לשמור על קיומה של המדינה. רק מזל. מזל הוא שמר לפיד לא נמנה עם אלה שעשו במשך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל כדי שהיא לא תחיה על מזל בלבד.
אין כמו מר לפיד שנלחם ,וממשיך לעשות זאת, בכל אלה ששמו את יהבם באמונה באלוהים. אף על-פי שאיני מסכים עמו, זכותו לעשות זאת. למען האמת, מלחמתו של מר לפיד היא מלחמתו של הליברל המאמין עד עמקי נשמתו ברציונליות ולא בכוחות על טבעיים.
לא ברור לי כלל איך רציונליסט כה מושבע יכול לקבוע שהכל עניין של מזל. מזל הוא עניין מנוגד לרציונליזם. מזל הוא הסתמכות לא על השכל הישר אלא על כוחות חיצוניים לרציונליות. מעניין איך מר לפיד מיישב סתירה מובנית זו? אך, בעצם זה לא חשוב. מר לפיד מנסה לספק "אופיום להמונים", בדיוק כפי שעשו אלה שהם כה שנואים בעיני מר לפיד.
ועדות החקירה נועדו לסייע כדי לתקן את הדרוש תיקון מיידי. ראש הממשלה הבין בעצמו שחובה להקים ועדת חקירה למען לא יישנה המצב של יולי-אוגוסט 2006. ייתכן ומר אולמרט יצליח אפילו לשכנע את מר לפיד שכל פעילותו שלו בזמן המלחמה לא היתה עניין של מזל אלא עניין של פגמים יסודיים בתהליכי קבלת ההחלטות. כמי שכן מאמין שבחיים צריך מזל, אני מוכן לקבוע שלמר לפיד המזל האיר לו פנים . כנצר לניצולי שואה, אני מאמין שהקמתה של ישראל ועלייתם של יהודים רבים אלה היה המזל לאלה שנחלצו מן התופת.
מזל הוא לעמוד בראש מפלגה, בזמן הנכון, לקבל שמונה מנדטים. ביש מזל הוא להתעורר לאחר תקופה קצרה מאוד ולגלות שכל המנדטים נעלמו כלא היו.
אני מאמין שלמר לפיד האיר המזל פנים בכך שהוא הצליח לעשות קריירה בהימצאו ליד האנשים הנכונים בזמן הנכון. ולבסוף, אני מאחל לך מכל הלב, מזל טוב גם בהמשך. לגבי מזל במלחמות ומבצעים צבאיים נקודתיים, אני מציע לך לא לסמוך על המזל בלבד.