דברי לשכת אולמרט המבקרים את ברכת נתניהו "לפעולה שלא היתה" באים להחזיר את הפעולה למסלולה 'הנכון', היינו לידיו של אולמרט - שלרגע חש שרווחיה הפוליטיים נשמטים מידו. מה פתאום ביבי נדחף לו - שואלים דוברי ויחצני לשכת רה"מ ומזדרזים לקחת את דבריו להנחתה נגדית גם ביודעם שניפוח הדברים יעצים את החשיפה.
כבר היו דברים מעולם. לפני שנים, התבטא יהודה דומיניץ מנכ"ל מחלקת העלייה של הסוכנות ברמז על עלייה מ"מדינת עימות". זה היה בראיון חג עם העיתונאי ישראל הראל בירחון אינטלקטואלי בתפוצה קטנה ("נקודה").
תגובת הדרג הפוליטי לא איחרה לבוא. שמעון פרס שר החוץ היה הראשון והקדים את כולם. הוא זימן את כל נציגי כלי התקשורת המקומיים והזרים למסיבת עיתונאים בבית אגרון, שבה חשף שמתנהל זה זמן מבצע סודי של הברחת יהודים מאתיופיה דרך ארץ מוסלמית ואף ציין את שמה -סומליה.
הייתי שם באותו אירוע ,כ'פרילנסר' של עיתון יהודי מחו"ל שזומן אף הוא לאירוע הגדול. בשורה הראשונה תפסו את מקומם כתבי עלייה, שותפי סוד תקופה ארוכה, שפירסמו מפעם לפעם כתבות על קליטתם, ללא ציון מוצאם ושמותיהם.
הם זעמו בשאלותיהם על פרס ושאלו אותו אם הוא לא מסכן בכך את הפעולה. הוא בחמת פרס אופיינית התנפל עליהם ועל אותו עתונאי ש'גילה את הכל' (י. הראל) והוא פרס בא בכלל רק למזער נזקים.
מנחם בגין, רה"מ דאז, שהורה למוסד לעסוק במבצע וראה בכך פרויקט אישי של פריעת חוב מוסרי ליהודי אתיופיה שזמן רב נדחו על-ידי הממסד הישראלי, זעם על פרס. מקורביו אמרו לימים שנמנע אז מכל צעד פומבי נגדו, כדי לא להעצים את הפרשה.
הדבר לא עזר. כלי התקשורת הערביים עסקו בכך בעמודיהם הראשיים. והתגובה הסודנית לא איחרה לבוא. באותו שבוע שליט סודן עצר כמה ממפקדי הצבא ששוחדו על-ידי ישאל והפעולה הופסקה.
פעילי עלייה יהודים מאתיופיה נעצרו הושלכו לכלא ועונו בחקירות ממושכות ע"מ שיגלו את שותפי שרשרת ההברחות. אנשי המוסד נאלצו לברוח משם.
בכך בא סיום לפרק מוצלח ועלום של עליית יהודי אתיופיה לתקופה ארוכה. היהודים נתקעו שם לתקופה ארוכה וסבלו ממצוקה קיומית כולל מקרי חולי ומוות.
מי שצועקבואו לא נהיה תמימים. לא כל מי שצועק צודק. הזעם של מקורבי אולמרט בכותרות התקשורת הוא זעם שיש בו גם תערובת של ציניות ותחכום.
הפרסומים עד כה בתקשורת הזרה על "הפעולה שלא היתה בסוריה" לא באו ברובם מהסורים. הסורים הרי דיברו רק על חדירה אווירית לארצם ונפילת מיכלים נתיקים. מי שעשה עניין מדברי הסורים וניפחו אותם היו כלי התקשורת הישראלים שרבים מכתביהם היו שותפי סוד לפעולה וחיפשו דרך לעקוף את הצזורה הישראלית בצטטם את התגובות הסוריות המינוריות בכותרות ענק.
גם כלי התקשורת הזרים הפכו להיות "שותפי סוד". הם פרטו את מהלך הפעולה כולל ציון שמם של יחידות ומהלכי הפעולה. אף אחת מהידיעות לא באה מהצד הסורי. הן באו מהצד הישראלי. הרשו לי להניח, שכמו בעבר כשרצו לעקוף את הצנזורה, ידיעות עשו דרכם בסיבוב דרך התקשורת בחו"ל חזרה לישראל.
מאחר שאף אחד מנציגי כלי התקשורת לא היה בפעולה, ומאחר שביחידות מיוחדות יש מסורת מוצלחת של שמירת סוד, סביר להניח שקטעי המידע באו לא באו מהם. הרשו לי להניח שהם באו מהדרג הפוליטי. אלה כבר שבועיים כוססים ציפורניהם ב'מי יגלה ראשון' וייקח את הקרדיט על פעולת הלוחמים העלומים ועוסקים, מרגע סיומה, בהלעטת עיתונאים מקורבים, בזרם גובר של פיסות מידע. אפילו כותב שורות אלו, שאינו שייך לברנז'ה, נחשף לחלק מהמידע על הפעולה, ש"לא היתה" כמובן, אני מדגיש בצניעות אופיינית.
כך אפוא התנהל המבצע הממושך והנועז של הפוליטיקאים העלומים על הקרדיט בעוד הלוחמים הנועזים עוסקים בתחקירים ומתאמנים למשימה הבאה.
תיידע אפוא, כל אם עבריה של כל לוחם עלום, שבזמן שהוא עושה דרכו לעבר מחוזות האויב יש פה מספיק פוליטיקאים שדואגים לכסותו בשמיכה מחוררת של סודיות. כבר היו דברים מעולם. אבל הם רק נעשים רע מיום ליום.