צום חודש הרמדאן הפחית בצורה משמעותית את החיכוכים בין תנועת החמאס לתנועת הפת"ח ברצועת עזה. העיתונות הפלשתינית המזוהה עם הפת"ח ממשיכה לפרסם, מדי יום, ידיעות על מעללי החמאס ברצועה אך גורמי הביטחון בישראל מעריכים כי לא נשקפת כל סכנה לשלטון החמאס ברצועה וכי ארגון החמאס ימשיך לשלוט בה למרות המצור הכלכלי.
השתלטות החמאס על רצועת עזה, ביוני 2007, הביאה לסגירת המעברים והחריפה את מצבם הכלכלי של תושבי הרצועה. ההידרדרות הכלכלית באה בעיקר בגלל סגירת מעבר קרני ואילו מעברים אחרים כמו מעבר "סופה" ו"כרם שלום" פועלים באופן חלקי בלבד ודרכם מוכנס סיוע הומניטרי לאוכלוסיה העונה רק על הצורך הבסיסי במזון.
גורמים בינלאומיים שונים וכלכלנים פלשתינים מתריעים מפני קריסה כלכלית מוחלטת ברצועה. בגלל מחסור בחומרי גלם לתעשיה, מרבית המפעלים הגבילו את פעילותם, מספר הפועלים במפעלים ירד בצורה דרסטי וענף הבניה משותק. ישראל חוששת כי חומרי הגלם לבנייה מגיעים לידי החמאס ומשמשים לבניית ביצורים ו"שמורות טבע" בסגנון החיזבאללה בדרום לבנון. ההערכות הכלכליות הן כי גם היבול החקלאי ברצועה צפוי להצטמצם בשנה הקרובה. האבטלה ברצועה עברה את 40 האחוזים וההפסדים המצטברים מגיעים עד כה לסכום של כ-200 מיליון דולר.
בהיבט ההומניטרי אין מחסור במוצרים הבסיסיים, אספקת המזון על-ידי הגורמים הבינלאומיים נמשכת ואין מחסור בתרופות. עם זאת עובדי מערכת הבריאות נוקטים עיצומים במחאה על התערבות החמאס ומינויים שעשה הארגון בהנהלות בתי החולים.
מהן המשמעויות של המצב הכלכלי הקשה שתואר לעיל והאם יש בו לסכן את שלטון החמאס ולהחזיר לשליטה ברצועה את הנשיא מחמוד עבאס ואנשיו? נראה שלא.
המצב שנוצר ברצועה הוא שרוב התושבים בה נשענים על הסיוע ההומניטרי. ממשלתו של סלאם פיאד ממשיכה בתשלום המשכורות לעובדי המגזר הציבורי והדבר מסייע באופן עקיף לחמאס להמשיך ולשמור על שלטונו. השלכות המצב הכלכלי הגרוע הן בעיקר השלכות ארוכות טווח, הדבר יביא להגדלת הפערים בין הגדה לרצועה ולפגיעה קשה מאוד באליטה הכלכלית הפלשתינית.
החמאס והפת"ח מנהלים למעשה מאבק כוחות על גבה של האוכלוסיה הפלשתינית ברצועה. שני הארגונים מנסים לחזק את אחיזתם בשטח תוך החלשת הצד השני. ממשלתו של סלאם פיאד הורתה על סגירת 103 אגודות צדקה ברצועה המזוהות עם החמאס ובכך מנעה סיוע לתושבים, היא גם ביטלה את גביית המיסים ברצועה במגמה לצמצם את מקורות ההכנסה של החמאס ודחתה הצעות שונות לפתרון סוגיית המעברים. החמאס מצידו הנהיג שוב גביית אגרות ומכסים במעברים, שילם מענקים למורים ומלגות ותשלומי סעד בנוסף לתשלום משכורות לאנשיו במגמה לחזק את כוחו ברצועה.
אין ספק שארגון החמאס מפיק תועלת מהעובדה שמשכורות המגזר הציבורי משולמות על-ידי ממשלת סלאם פיאד ומכך שהגורמים הבינלאומיים ממשיכים באספקת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסיה. הדבר הזה פוטר אותו מאחריות רבה ומאפשר לו להפנות משאבים כספיים לחיזוק כוחו וביסוס שלטונו. ארגון החמאס משלם משכורות לכ-6,000 מאנשי "הכוח המבצעי" שהם הכוח השולט ברחובות הרצועה ומחזק את מנגנון ה"דעווה" שעוזר בהצטרפות פעילים נוספים לשורותיו. למרות הדיבורים לאחרונה מצד אנשי הפת"ח על "מרי אזרחי" צפוי ושורה של הפגנות ותהלוכות נראה כי ארגון החמאס ממשיך לשלוט במצב ולא נשקפת, כרגע, סכנת איום ממשית על המשך שלטונו ברצועה.