תארו לכם את המצב הבא:
יום בהיר נטול מכוניות על הכביש, אני ממהרת ומחליטה לנסוע באור אדום, כי נראה היה לי שזה משקף כרגע את "תפיסת עולמי הרגעית". מיותר לציין שאני אדם אחראי עד מאוד, ובדקתי שאין אף רכב על הכביש, ואני לא מהווה סיכון.
ונניח שלצערי הרב, צולמתי במצלמת "העבריינים" ונגררתי אחר כבוד לבית המשפט.
האם תפיסת עולמי הרגעית והרעננה תעזור בבית משפט?
האם הטיעון של "זה היה בסדר" או "לא ראוי היה בעיני לעצור" יעזור לי?
הנני חילונית קיצונית, אבל שומרת חוק.
האימרה כפי שצוטטה מפי כבוד השר אברהם פורז מבית "שינוי": "הוא אינו פועל לאכיפת חוק החמץ, כיוון שהחוק אינו ראוי בעיניו", נשמעת מזעזעת בעיני.
מה זה משנה איזה חוק זה? האם חוק דתי או חילוני.
ומה זה משנה האם חוק זה פוגע במיליון איש או לא פוגע בשני מיליון?
כל זמן שהחוק קיים, כולם חייבים לכבד אותו.
האם השר פורז נבחר על-ידי החילונים, כדי לומר לנו "לבחור" איזה חוקים לקיים ואיזה לא?
הוא נבחר כדי לשנות את החוק, כדי שגם אם הוא לא יהיה בקדנציה הבאה (ואם ימשיך כך, כנראה הוא לא יהיה) - החוק לא יהיה שריר וקיים.
אין חוק לאדם אחד, וחוק עם מימוש אופציונאלי לאדם אחר. גם אם הוא "שר" בממשלה זו או כל ממשלה אחרת. אין אדם שהוא מעל לחוק.
אנשי "שינוי" נבחרו כדי שכל אחד, באשר הוא, לא יצטרך לעבור על החוק כי לא מתחשק לו לקיים אותו.
אם אני אעבור על כל חוק, ולא חשובה הסיבה, אני צפויה לעונשים כפי שקבע המחוקק. אין אני יכולה לזלזל במחוקק, גם אם לא נראה לי חוק זה או אחר, ולהחליט אילו חוקים אקיים ומאילו אתעלם. אני לא יכולה ולא רוצה להפוך את המחוקק - שאתה ביניהם, לשוטה הכפר.
אז כבוד השר הנכבד, אתה לא נבחרת לכהונתך כדי שתאמר לבוחריך איזה חוקים לא לאמץ או ממה להתעלם כי הוא "אינו ראוי".
מפלגתך צריכה לא רק להקרא "שינוי", אלא לעשותו הלכה למעשה. יש תורה שבעל-פה ויש תורה שבכתב.
חוקים הם אך ורק תורה שבכתב.
ה"שינוי" שלכם הוא לא "אופציונלי" על-פי ראיית העולם הרגעית של השר הנוכחי המכהן.
לא זה "השינוי" "הגדול" שבגללו נבחרת.