פניית אגודת העיתונאים והעיתונים: ידיעות אחרונות, הארץ ויש להניח שיצטרפו אליהם כל העיתונים והעיתונאים, ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת - לשלב בתיקון החדש את העיתונאים כבעלי חיסיון, הנהנים מהגנה מפני האזנות סתר, מוצדקת ומושרשת בנורמה, לפיה פועלים במדינה דמוקרטית.
ההצעה המדוברת מוסיפה לרשימת בעלי החיסיון המופיעים כיום, כמו עורכי דין, רופאים, אנשי דת, פסיכולוגים - ראה פקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971, סע' 52-48, גם את העובדים הסוציאליים.
ההצעה מתעלמת מהעיתונאים ומכאן פנייתם הצודקת להוסיפם לרשימה. תזכיר הצעת התיקון מדברת על כך, ששופט שנתן ההחלטה על האזנת סתר, יבחן את החומר שנקלט ויחליט על הקטעים הרלוונטיים, אם אכן קיימים כאלה, לשימוש המשטרה בחקירתה, יתר החומרים לא יועמדו לרשותה.
העיתונאים ממורמרים שלא הוסיפו אותם לרשימה בטענה, שחומרים שמגיעים לעיתונאים, לפעמים בעלי ערך עיתונאי חשוב, וחשיפת השיחות או המקור - תפגע קשות בעבודת העיתונות ותפגע אנושות בעיתונאים.
כדאי לציין, עיתונות חופשית, עיתונאים בלי מורא, תחקירנים, הפועלים לפי כללים של מועצת העיתונות וכללי האתיקה המקצועית, הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית.
תפקידם של העיתונאים להביא בפני הציבור, את האירועים העובדות, התקלות, ההתרשלות החיוב והשלילה ללא מורא ובצורה אובייקטיבית.
עיתונות חופשית - שומרת על מנהל תקין על התנהלות מוסדית תקינה, על התנהלות שלטונית ראויה ועל שלום הציבור ובריאותו. ללא גילויים ותחקירים של העיתונות, בכל התחומים, ממשל, צבא, ביטחון, חברה, משפט, בריאות - לא היו מתגלים כשלים, שחיתויות, עוולות אישיות וציבוריות ובני עוולה, ומושחתים, סוטים ומטרידים היו פועלים וממשיכים להזיק, ללא מורא וללא תגובה.
כדי שהעיתונות באמצעות שליחיה העיתונאים תוכל להמשיך ולתפקד ובעיקר למלא את חובתה לחברה - יש לתת לה, כלים והגנה מתאימה - וביניהם הגנה על מקורות, וחיסיון בפני האזנות סתר, בגבולות החוק.
כבר לפני שנים קבע בג"צ בפרשת עיתונאי הארץ, ציטרין - הידוע כבג"צ ציטרין, כי יש להגן ולכבד את מקורות העיתונאי שהוא כלי בסיסי בעבודתו.
כמו שהאמון וההגנה הניתנים לעורך דין, רופא, פסיכולוג, כהן, דת, על-פי חוק הראיות - המאפשרים את פעולתם והענקת טיפול מקצועי, ללא מורא, כך יש לכבד את המקור העיתונאי, והשיח העיתונאי המקצועי, כולל המסמכים שמועברים אליהם, ושיחות הטלפון - באותה מידה ובאותן הגנות כמו לעורך דין ולרופא.
וכדי להבין במה דברים אמורים - הרי סקירה קצרה ותמציתית על האזנות סתר המותר והאסור.
חוק האזנות סתר, התשל"ט - 1979 מגדיר "האזנת סתר" - האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. כלומר: מדובר בהאזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת באמצעות מכשיר, ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה. המאזין האזנת סתר שלא על-פי היתר כדין, דינו מאסר חמש שנים - סע' 2(א) לחוק.
סע' 2(ב) מפרט: כי המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של ידיעה שהושגו ע"י האזנת סתר. בין שנעשתה כדין ובין שלא כדין, ומגלה ידיעה או תכנה כאמור לאדם ביודעין שאינו מוסמך לכך דינו - מאסר חמש שנים וכנ"ל לגבי מי שמתקין או מציב מכשיר למטרות האזנת סתר ולשימושה.
הגופים המוסמכים לאשר האזנות סתר הם: שר הביטחון למטרות בטחון המדינה, המשטרה באישור בכתב מנשיא בית משפט מחוזי או סגנו שהוסמך לכך לפי בקשת קצין משטרה לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות מול חומרת העבירה וכן מפכ"ל המשטרה במקרים מיוחדים ודחופים כמפורט בחוק, ראה סע' 7 לחוק.
במקביל, יש שורה של האזנות סתר שאינן טעונות היתר לפי החוק, לדוגמא אם נעשתה האזנה ע"י מי שהסמיכו קצין משטרה מוסמך לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים והיתה השיחה ברשות הרבים (כלומר: במקום שאדם סביר יכול לצפות ששיחותיו ישמעו ללא הסכמתו, כגון בית קפה, מעלית, רחוב וכו', או במקום שבו מוחזק עציר או אסיר, כלומר: חדר חקירה, מעצר, בית סוהר).
הפיקוח על האזנות סתר נעשה ע"י דיווח שנתי לגופי ממשל כגון: ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ועדת חוץ וביטחון ולוועדה משותפת של שניהם, תוך מתן פירוט על מספר ההיתרים ותכנם. המפקח הכללי של המשטרה - יגיש מדי חודש, דוח ליועץ המשפטי לממשלה על האזנות - ועל תנאיהם.
קצין משטרה המתייצב בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו לקבלת היתר להאזנת ולאחר שעבר את מבחן האישור והבקרה של השופט, שיכול גם לסרב לבקשה, צריך לפרט בבקשה את תקופת האזנה, אשר לא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת ההיתר, ההיתר ניתן לחידוש עם הנמקה - וכן פרטים נוספים כגון: מספר הטלפון המיוחד, האדם הספציפי, וסוג ההאזנה.
יש להדגיש, כי בשל המצב הביטחוני המיוחד והרגיש בה מצויה המדינה - וגל הפשע הרגיל והמאורגן הולך וגובר - מספר האזנות הסתר השנתיות עולה באופן יחסי וגבוהה יותר ממדינות אחרות. אבל גם לאור מצב זה, אסור להיסחף ולהתבלבל בין האזנות "חיוניות" לבין האזנות וצווים שניתנים כלאחר יד, ללא בדיקה ממעמיקה ובקרה או ביקורת של הגופים שפורטו לעיל - הממונים על-פי החוק לעקוב אחר האזנות הסתר. באופן יחסי לאוכלוסיה במדינה, ההאזנות אצלנו עולות בהרבה על מדינות אירופה.
בשנת 2001 - היו כ-1,700 האזנות, בשנת 2002 - כ-1,000 האזנות עפ"י דוחות משטרה שהוגשו לכנסת. מובן, שיש במספרים הכלליים האלה גם טעויות אופטיות. למשל: אם המשטרה האזינה לאיש העסקים דודי אפל, בחשד לעסקות פליליות שונות כגון האי היווני - תקופה של שנה + כאשר יש צורך בחידוש הצווים כל שלושה חודשים - האם מדובר בהאזנה אחת או 4-5 האזנות. כאשר המשטרה מאזינה - לאביגדור קהלני, שר לביטחון פנים לשעבר, גיבור ישראל, ח"כ יותר משלושה חודשים - והשיחות המוקלטות הן גם לאישה, לילדים ולשיחות אינטימיות. האם זה סביר, והאם נעשית בקרה ע"י הגופים המתאימים החל מבית משפט, יועץ משפטי לממשלה והמשטרה עצמה.
לא שמעתי עד היום, פרסום של דוח מממשלתי בו דווח לציבור על נקיטת אמצעים משמעתיים או משפטיים כלפי מי שחרג מההיתרים, מי שרמס ברגל גסה את צווי בית משפט, הקליט, תמלל ושמר בקלסרים נפרדים, בכספות, חומר לא רלוונטי - שאסור על-פי החוק. ראה חוו"ד של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בפרשת ניצב מזרחי מהמשטרה.
יש להבהיר נקודה חשובה בנוגע להאזנות סתר, והטיפול בהן: במהלך ביצוע ההאזנות, נשמעות גם שיחות לא רלוונטיות, לפעמים אישיות ואינטימיות, שלא קשורות לחקירה ולמטרות ההאזנה. המוסמכים עפ"י החוק להאזין ולתמלל את ההאזנות רשאים לשמוע אך אסור להם לתמלל את הקטעים הלא רלוונטיים ואסור באיסור חמור, להעבירם או להשתמש בהם לצרכי חקירה או אפילו לשיחות רקע או מידע כללי.
במידה וחומר לא רלוונטי, אכן מתומלל, יש להורות על השמדתו ואסור בכל מקרה לשומרו ביחד או לחוד במקומות סתר. הדברים נאמרים, כי בעבר היו מקרים, שתמללו והשתמשו בחומר לא חוקי בזמן חקירות. ובאשר לטכנולוגיה המתקדמת הרי קבלת מידע מתקשורת בין מחשדים, אגב חיפוש עפ"י צו שופט המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב ולהפוך ממנו פלט, לפי העניין, ואת תנאי החיפוש ותנאיו, אף שהוא ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה - לא תחשב כהאזנת סתר - ראה סע' 23 א (ג) לפקודת חוק סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש.
לאחרונה פורסם פסק-דין של בית המשפט העליון (ע"פ 10343/01) בהרכב הנשיא ברק, דורנר וחיות, כי האזנת סתר נחשבת רק במקרה שהיא מתבצע ONLINE.
לכן האזנה לתא קולי בכניסה לE-MAIL, וכן שליפת מידע האגור במחשב, הן דואר אלקטרוני והן הודעה קולית - איננה האזנת סתר - ולכך מספיק צו חיפוש ואין צורך בצו בית משפט.
פסק דין זה מוכיח שיש צורך באיחוד כל האמצעים האלקטרוניים והטכנולוגיים - תחת קורת גג אחד, בכל הקשור להאזנות סתר - על המותר והאסור כאשר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - מקפל בתוכו הדרישה להגנה על האדם, חירותו, כבודו ופרטיותו.