ההערכות המודיעיניות בישראל הן כי סוריה הסכימה להשתתף בוועידת אנאפוליס מכיוון שהיא מחפשת לגיטימציה. לכן היא הייתה מוכנה לחיכוך קל עם בעלות בריתה, אירן והחיזבאללה, ולו רק כדי לזכות בלגיטימציה הנכספת. סוריה ראתה גם בהשתתפותה בוועידה הזדמנות למנוע את הקרע בינה לבין הקהיליה הבינלאומית בסוגיית הנשיאות בלבנון.
בשבועות האחרונים קיבל הנשיא הסורי בשאר אסד שיחות טלפון ממנהיגי צרפת, איטליה וטורקיה שביקשו את סיועו בפתרון הבעיה. וכמובן אסור לשכוח את נושא רמת הגולן. הנשיא אסד רצה לייצר הזדמנות לחידוש המשא-ומתן על החזרת רמת הגולן במלואה לידיה של סוריה. אפשר להעריך כי סוריה אכן השיגה את מטרותיה. אין ספק שהשתתפותה בוועידת אנאפוליס הוציאה אותה מעט מהבידוד הערבי והבינלאומי למרות השתייכותה המובהקת ל"ציר הרשע" בהנהגת אירן. ומה לגבי ההמשך? האם צפוייה הפשרה ביחסי ארצות הברית-סוריה שתיתן את ה"אור הירוק" לישראל לחדש את המשא-ומתן עם סוריה? ספק רב אם הדבר אכן יקרה.
ההתקררות ביחסי סוריה עם ארצות הברית בשנים האחרונות נבעה מהסיבות הבאות:
א) מוערבותה של סוריה בהתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון רפיק אלחרירי ב-2005.
ב) מתן מעבר חופשי למשלוחי נשק מאירן דרך שטחה לארגון החיזבאללה בלבנון.
ג) מתן מעבר חופשי לפעילי ארגון אלקאעדה משטחה לשטח עירק כדי שיילחמו בחיילים האמריקנים המוצבים שם.
ד) תמיכתה הבלתי מסתייגת באירן.
מדיווחים של המודיעין האמריקני עולה כי בחודשים האחרונים פחת בצורה ניכרת מספרם של פעילי ארגון אל קאיעדה המגיעים לעירק דרך סוריה. ההערכות האמריקניות מדברות כעת על אינטרסים משותפים של סוריה וארצות הברית כי השבטים הסוניים בעירק ינצחו את פעילי ארגון אלק איעדה. האמריקנים מעריכים כי סוריה חוששת כי אם ינצח אל קאיעדה בעירק הוא עלול לשאוב מכך עידוד ולפנות ליעד הבא בתור, לעבר סוריה.
האינטרסים האלה הביאו גם לשיפור ביחסים בין סוריה לעירק. אולם ארצות הברית מעוניינת בהרבה יותר מכך. היא רוצה לנתק לחלוטין את סוריה מהתמיכה באירן, בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. הסורים יודעים זאת היטב ודורשים מחיר כבד עבור כך, את החזרתה המלאה של כל רמת הגולן לידיהם. בעוד שלושה חודשים תתכנס פסגת הליגה הערבית בדמשק והנשיא אסד רוצה הישגים מדיניים ממשיים בידיו. ממשלו של ג'ורג' בוש איננו יכול להבטיח את תשלום המחיר הזה.
האמריקנים מתמקדים כעת בניסיונות לממש את חזונו של הנשיא בוש בדבר הקמת המדינה הפלשתינית. גם הם יודעים כי ראש הממשלה אולמרט המתקשה מאוד במתן ויתורים לרשות הפלשתינים בנושא ההתנחלויות, ירושלים וכו' לא יוכל להתמודד בעת ובעונה אחת עם ירידה מרמת הגולן. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ניסה לפני שבע שנים להתקדם בו-זמנית בשני המסלולים והתרסק מבלי להשיג שום תוצאה חיובית.
אין סימנים שהממשל האמריקני הנוכחי שינה את גישתו הבסיסית כלפי סוריה למרות השתתפותה בוועידת אנאפוליס. מבחינתו סוריה רק מנסה להרוויח זמן. בכירים בממשל מעריכים כי הנשיא בשאר אסד הבין מזמן כי הוא צריך להמתין בסבלנות לנשיא האמריקני הבא, כנראה מהמפלגה הדמוקרטית. לכן, לדעתם, סוריה מנסה כעת "לעבור בשלום" את השנה שנותרה לממשלו של בוש וכי היא תנקוט מדיניות זהירה כדי שלא להתעמת עם הנשיא בוש הנמצא בשלהי כהונתו. לפיכך יציאתה הסימלית של סוריה מהבידוד הבינלאומי והערבי לאחר ועידת אנאפוליס היא צעד חיובי אך אין בה בשורה של ממש לתהליך השלום במזרח התיכון.
סוריה עדיין מחוברת בעבותות עבות לאירן שהפכה לסמל הקיצוניות והטרור במזרח התיכון. אין סימנים לכך שהיא אכן מוכנה להתנתק ממנה. הקשר ההדוק הזה בין השתיים וחולשתה הפוליטית של ההנהגה בישראל אינם מאפשרים להשיג את פריצת הדרך בתהליך המדיני.