הטור של פריצי

חצי צבא מטייל בפולין. גם הרמטכ"ל נאם שם, כמו הפוליטיקאים. אנו חזקים, הכל בסדר, נשמיד את אירן. ננצח את עירק. הכל בסדר. ובינתיים כאן, לקראת יום העצמאות, נתכנסו עשרות פעילים מהמגזר הערבי-ישראלי והלכו לשפץ את בית הקברות המוסלמי בחיפה הקרוי על שמו של עז א-דין אל-קאסם. השם אומר משהו, לפחות למי שחוטפים כל שבוע את הטילים הקרואים על שמו. (למי שלא זוכר בדיוק: מדובר במנהיג ערבי יליד סוריה, שניהל לחימה תחילה נגד הצרפתים בסוריה ואח"כ נגד הבריטים והיהודים בפלשתינה, וחוסל ע"י הבריטים בשנת 1935). דובר הוועד העממי שאירגן את האירוע הבהיר כי "מדובר בבית קברות שהוא סמל של המאבק הלאומי הפלשתיני. זה חלק מהמאבק הציבורי והניסיון להעביר את המסר כי הנכבה שהחלה לפני 60 שנה, נמשכת גם היום". אפשר להבין את המחאה הערבית, אפשר להבין את הסבל, אפשר גם להיות אמפאטי לכאב, אבל אסור להתעלם מהתהליך וממה שהוא מסמל. זו לא היתה פעולת רווחה לקידום מצבה של האוכלוסיה הערבית ולא עצרת להזכרת נשמות. זו היתה פעולה להנצחת מורשת של לוחם בנשק ובאש נגד השליטים, ודרישת שלום חמה וישירה מערביי ישראל לזרוע הצבאית של החמאס וגדודיה הנושאים את שמו. מומלץ מאד לבכירי המדינה להפסיק להסתכל על אדמת בתי הקברות בפולין ולהתחיל להתייחס לתזוזות הקרקע כאן, בחיפה. בגליל. ביפו.

בתוכנית על פיתוח הנשק הישראלי סופר כיצד, לאחר שהודגמה בפניו טכנולוגית טילים מסויימת, שאל בן-גוריון את אנשי תע"ש מתי יגיע היום שישראל תוכל לשלוח טיל לחלל. תוך 21 שנה ענה לו המדען. אנו בתע"ש צריכים שנה אחת כדי לעשות זאת, אבל אתם בממשלה צריכים 20 שנה כדי להחליט. לניצולי השואה: אתם תקבלו המון כסף מכספי הפיצויים שנתקבלו, מחשבונות הבנקים שנתגלו ומהרכוש הרב המושב כעת באירופה. זה רק ייקח לנו עוד 20 שנה לחשב כמה מגיע לכם.

לפני שנה הועבר נושא הטיפול בעצורים לפני משפט מהמשטרה לשירות בתי הסוהר. התגלה, שמאז שנטל הטיפול בעצורים ואחזקתם לא מוטל על המשטרה ותקציבה, הגדילה המשטרה בהתמדה את מספר העצורים עד שאין כבר מקום בבתי הכלא. 25,000 איש בישראל יושבים כיום בכלא ואין יותר מקום לשום עציר נוסף. נציב השב"ס, מוצף באסירים ועצירים, פנה לאוצר בבקשה לתוספת תקציב. איזה תמים. אחרי שהפוליטיקאים שמעו שמרגע שאין בעיית תקציב המשטרה עוצרת את החשודים, הוא חושב שהם יתנו לו תוספת תקציב?

לסנ"צ אפרים ארליך (קרמשניט) שחשף את פרשת פריניאן הובטח בזמנו מפורשות שקידומו במשטרה לא יפגע. אשרי המאמין. עוד לא נולד בישראל חושף שחיתות שהמערכת לא חיסלה, וזו אולי הסיבה מדוע איש מעובדי פרקליטות המדינה לא מוכן להעיד על המתחולל בתוכה. קרשמניט, שהיה קצין חקירות ובילוש מוכשר, לא קודם מאז בדרגה. אח"כ העבירו אותו לתפקידי תחבורה ועכשו העבירו אותו לגזרת חברון. קרשמניט, השוטה שעוד מאמין במערכת, עתר לבג"צ. גורמים במשטרה והפרקליטות טוענים שהצבתו בחברון דווקא נועדה להיות מסלול קידום עבורו: בתוך כמה שנים בחברון הוא יוכל להתקדם לתפקידי שיטור ברשות הפלשתינית, המפורסמת בשחיתות שפשתה בה. וכי לא זה מה שהוא רצה – להלחם בשחיתות?

כמדינה שיחסי המינים שלה נקבעו ועוצבו ע"י נשות הפלמ"ח מסוגה של נתיבה בן יהודה (שחיסלה יותר לוחמי אוייב מאשר פלוגת פרטיזנים רוסית), או גולדה מאיר (שסירסה במבט יותר גנרלים מאשר ג'ינג'ס חאן בחרב), וכמדינה שתודעת הסקס הלאומית שלה מנווטת גם היום ע"י יורשותיהן וממשיכות דרכן המפורסמות זהבה גלאון ושלי יחימוביץ' (תשאלו את חיים רמון), אנו לא תמיד מבינים תהליכים היסטוריים. הסטודנטים בצרפת חיו בזמנו לא רע: הלימודים היו בחינם , המעונות חינם, היו מילגות קיום נחמדות ופריז היא עיר אורות מרתקת. רק שבכל ערב עברו מפקחות במעונות הסטודנטיות וערכו חיפוש בחדרים כדי לסלק משם את הבנים. חיפוש יסודי, כמו במנזר. סטודנט לא יכל להשאר בלילה בחדר של סטודנטית והיא לא יכלה לבוא לחדרו במעונות הבנים, וכשאתה סטודנט פריזאי בן 22 ומסלקים אותך ב-7 בערב מהחדר של החברה שלך זה קצת כואב וקצת מעיק. בעיקר הורמונאלית. הסטודנטים ביקשו מהנהלת האוניברסיטה לשנות את התקנות ונידחו. פנו לשר החינוך ונידחו. אז הם הפגינו – ונעצרו. הפגינו נגד המעצר - וחטפו מכות מהשוטרים. זרקו אבנים - חטפו אלות. אז הם יצאו להפגין ברחוב הראשי, נהיו פקקי תנועה בעיר וכך החל באמת הסיפור של מאי 68, שהפך למהפכה ששינתה את פני צרפת. מחנה 80 היה בסיס טירונות של גרעיני הנח"ל. נהג אספקה נכנס לשק"ם לקנות בקבוק טמפו ובראותו את הבסיס על אווירתו החופשית עם חיילים וחיילות הולכים מחובקים, בנות מבקרות במאהל הבנים, בנים רובצים במאהל הבנות וכד' פנה בלחישה ושאל בחרדה: "מה, זה בסיס של הצבא?". כן, השבתי. זה בסיס של הנח"ל. "איך זה" התעקש ההמום: "בנים ובנות יחד? למה הצבא מרשה את זה?". "אה", השבתי. "זה כדי למנוע מהפכה".

אל תכעסו בשבוע הבא על בני ברק ומאה שערים שלא יעצרו ויעמדו בצפירה. יום הזכרון לחללי צה"ל זר להם ולא שייך אליהם. מאחר והקמת המדינה נעשתה בניגוד לדעתם ודעת רבניהם, אז מה רציתם – שהם גם ילחמו למענה? בשביל זה אלוהים הרי ברא אותנו, את החילונים. כן. וגם בשביל התקציבים.

זוהי חרפה למדינת ישראל שגם אחרי 60 שנה המושג "עצמאות וביטחון" רלוונטי לתושבי שדרות כמו שהחוק למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה רלוונטי במכוני ליווי בת"א. הממשלה מצידה טוענת שהיא מנסה לעזור לעיירה ומוכיחה זאת בטענה ששדרות היא העיר היחידה בישראל שלא צריכה לשלם עבור הזיקוקים שהיא תקבל ביום העצמאות.

רונלד נובל, ראש האינטרפול, העביר לסין אזהרה לפיה לקראת המשחקים האוליפיים שיתקיימו אצלה בקיץ היא צריכה להיות ערוכה נגד פיגועים של ארגון אל-קאעידה. לא נמסר מה השיבו הסינים לאינטרפול, אבל סוכנות הידיעות הסינית הפיצה לפתע לכל עיתונות אסיה תמונות חדשות של האיצטדיונים בהם מוציאים הסינים להורג נידונים למוות, ולכל בתי החולים באזור הועברה הודעה שהם יכולים לקבוע לקיץ תורים להשתלות. איש לא מגיב רשמית, אבל נוצרת תחושה שהסינים מעבירים לאל-קאעידה תזכורת עדינה שאצלם, בכל מקרה, מקובל שהקהל באיצטדיון זוכה לראות הופעה מעניינת, ושאם בגלל פעולת טרור של אל-קאעידה יתבטל איזה מופע שרירים של אתלטים אירופאים, הם ידעו לעשות שימוש יעיל גם בכבד או כליות של בדואים מוסלמים.