משנה לשנה נעשה גיורם של מי שאינם יהודים לקשה יותר ויותר. רבנים מבית הלל, כמו הרב הראשי לשעבר, שלמה גורן, פסו מן העולם, ובקהילות רבות בתפוצות דנים היום את המבקשים להתגייר לחומרא ולא לקולא.
למה? כי מסתבר שעל עגלת הגיור קפצו בעבר לא אחת, כאלה שחיפשו את הדרך הקלה "להתפלח" ליהדות, מבלי להתאמץ יתר על המידה בבקיאות הנדרשת במסורת בית אבא. ביניהם היו לא מעטים שקפצו על העגלה למרות שאין בהם אפילו שמץ של יהדות מוכחת. בסופו של דבר נמצאו בין אלה שגויירו לקולא כאלה שכעבור זמן קצר שוב חזרו לדתם המקורית והפכו מ"יהודים לרגע" לבני הדת שעימה נולדו.
הגיורת המפורסמת מכולן היא, מן הסתם, רות המואבייה, שחתמה תהליך-גיור קצר וקסום כשדבקה בנעמי והכריזה בפה מלא: "אל אשר תלכי - אלך ובאשר תליני - אלין. עמך עמי ואלוהייך אלוהי".
תהליך הגיור מאז כבר לא היה קצר כל כך. כ-300 אלף עולים לא-יהודים מחבר העמים המבקשים כיום להתגייר, מהווים כאב-ראש לא מבוטל לרבנות. כ-3,000 גויים מתוכם כבר מצויים בדרכם לגיור (600 בגיור צה"לי ו-2400 באזרחי).
בסימן שאלה
אלא שבעיית העולים הרוסים איננה הבעיה היחידה. גם האתיופים מציבים סימן-שאלה גדול באשר ליהדותם. אלה, המונים כ-100 אלף איש, נחלקים לשתי קבוצות: "ביתא ישראל" ו"פלשמורה". המשתייכים לקבוצה הראשונה נתפסים כמי שהקפידו לשמור בכל השנים על המסורת היהודית, ולכן הם נחשבים ליהודים לכל דבר ואינם טעונים כל גיור. לעומתם, המשתייכים לקבוצה השנייה מחוייבים בפירוש בגיור, משום שאנשיהם, הנחשבים אומנם ל"זרע ישראל", המירו לפני כמאה שנה את דתם והפכו לנוצרים.
שנים רבות נאלצו "בני ישראל" - קהילה מבומבי שבהודו - להיאבק על יהדותם, עד שהוכרו ככאלה בסופו של דבר עם עלייתם לארץ ורק לאחר הפגנות ושביתות-שבת ורעב.
ישנם גם כ-7,000 "בני מנשה" החיים בצפון-הודו, והטוענים שהם משתייכים לשבט מנשה - אחד מעשרת השבטים האבודים. הם נחשבים לצאצאי העם היהודי אבל עם זאת טעונים, עדיין, גיור.
לעומתם, בין ה"סובוטניקים" החיים בארצות חבר העמים - היא ברית-המועצות לשעבר - יש נוצרים שקיבלו עליהם מקצת ממצוות היהדות; יש מתייהדים, שנטשו את הנצרות ומבססים את אמונתם הדתית על התנ"ך בלבד; ויש "סובוטניקים-גרים", שמועמדים לעליה לישראל ולגיור.
ישנם ה"אנוסים" - צאצאי היהודים שהמירו את דתם מאונס בספרד ובפורטוגל בתחילת המאה הקודמת וצאצאיהם חיים כיום בספרד, בפורטוגל ובברזיל. מבחינת זהותם הם יהודים, אבל יחוייבו בגיור.
ולא שכחנו את מאות הילדים המאומצים מחו"ל, שבמרבית המקרים מגויירים למשפחות חילוניות; ואת "הגרים הרוחניים", שתרו אחר אמת דתית והתאהבו ביהדות. גם אלה, כמו האחרים, מחכים בקוצר-רוח לגיור.