הפקרות ביטחונית

השבועיים האחרונים מעידים על הפקרות ביטחונית מן הסוג הציני ביותר. למען האמת היו בהיסטוריה של ישראל תקופות כאלה, אך מי שרוצה להתנחם בכך, הרי האמרה המפורסמת מתאימה לו ככפפה ליד: "צרת רבים, נחמת טיפשים". שבע שנים תמימות ישובי דרום הארץ מופגזים והמחיר בקורבנות בנפש, ברכוש ובאורח החיים, בלתי נסבל, באו ההתבטאויות הבלתי אחריות של קברניטי המדינה והוסיפו שמן על המדורה. נניח ששר הביטחון צודק באמירתו שהפעולה העזה נמנעת משיקולי פריימריז. המשמעות היא שממשלת ישראל מפקירה את תושבי הדרום, שלומם וביטחונם ומוכנה לשלם מחיר בחיי אדם אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים צרים. אם זה נכון, זהו פשע שאין למעלה ממנו. הבולמוס סביב הרגיעה בעזה המתנהל בתקשורת, לעיני כל העולם, רק מעלה את המחיר של שחרור גלעד שליט. אפילו הבורים ביותר בקרב בני האדם מסוגלים להבין את העובדה הזו, אך מנהיגינו לא. ממשלת ישראל משותקת לחלוטין. המדינה מופקרת ביטחונית ושרי ישראל מתחרים מי יודע לנצל את המצב המשברי הזה טוב יותר. מי היה מעלה על הדעת שבישראל חיי אדם הפכו כה זולים עד כדי שהמנהיגים אינם פועלים אלא משיקולים פוליטיים אינטרסנטיים. מי ה"חיילים" שיהיו מוכנים בעת הצורך ללכת אחר מנהיגים כאלה? מי מוכן להקריב את היקר מכל עבור אינטרסים פוליטיים של יוקרה ושל מעמד? שר הביטחון מצוטט כמי שאמר שכל הדיונים בקבינט הם לתקשורת. אם זה נכון, יש כאן רשלנות הגובלת בפשיעה חמורה. מאות ואלפי אנשים סובלים ואחרים נפגעים או מתים רק משום שבקבינט נערכים דיונים לתקשורת? מי שפועל ממניעים כאלה חייב לעמוד לדין כי יש כאן הפקרת חיי אדם, הפרת אמונים שהציבור נתן במנהיגים. ועדת החקירה לבדיקת מחדלי הממשלה הנוכחית במדיניות הביטחון קום תקום. אין תקווה שהיא זו שתביא את הישועה, אך המנהיגים יצטרכו להסביר את התנהלותם. כך למשל השר מופז שטוען לכתר קדימה אשר בהצהרות בתקשורת טען שיש לפעול צבאית בעזה, אך על-פי מה שפורסם בתקשורת, הוא נמנע בקבינט בהצבעה על הפעולה שהוא כה תומך בה. לאן הגענו? עד כדי ביבים? נראה שכן. המערכת הפוליטית כולה על הקצה לקראת בחירות שאף אחד מחברי הכנסת, זולת כמה מן האופוזיציה, לא רוצים בהן. כל עיסוקם כיום לצבור עוד כוח פוליטי, לטמטם את הציבור באמירות סרק שאין להן כל כיסוי במציאות. הכל דיבורים ריקים מתוכן, ומנגד אזרחים שחייהם הפכו לגיהינום. אף אחד איננו מוכן למסור את חייו למען מטרות פוליטיות צרות. נכון שהפוליטיקאים הם שקובעים, על-פי תפיסתם הפוליטית, את מדיניותה של כל ממשלה. זהו רצונו של הציבור ויש לכבדו. מאידך, אם המנהיגים פועלים מתוך הפקרות, אין כל הצדקה מוסרית להקריב חיי אדם. תהיינה תוצאות החקירות של ראש הממשלה אשר תהיינה, הגיעה העת שמתוך שיקולים של ביטחון האזרחים, ממשלת אולמרט תתפטר ומייד. הממשלה משותקת, חסרת חיוניות ושריה פוזלים לבחירות. לא מן הנמנע שלמרות שיתוק זה תגיע הממשלה להסדר כלשהו עם חמאס בעזה ולו כדי לשחרר את גלעד שליט. אם היא תעשה זאת, יהיה זה הישג ראוי. את המהלך הזה מסוגלת לבצע גם ממשלת מעבר. ככל שיקבע מועד מוקדם לבחירות, כך ייטב לביטחון ישראל. אין זה אומר שבפתח עומדים מנהיגים מן המעלה ראשונה הממתינים בתור להיות ראשי ממשלה או שרים בכירים אשר יושיעו אותנו. יש לבחירות רק חשיבות אחת: להוציא את "עגלה" הביטחונית התקועה בבוץ העזתי, תהיה פעולה לרגיעה או פעולה צבאית. ככל שהממשלה הזו תישאר על כנה, המחיר הביטחוני יהיה גרוע יותר ויותר.