חשיבה או חישוב

חישוב שכר העבודה הצפוי למורים בעקבות הרפורמה במערכת החינוך (אופק חדש), מלמד כי המורים צפויים להשתכר יותר בסך-הכל, אך בחישוב שכר העבודה לכל שעה, הם ישתכרו באופן יחסי פחות משכרם ללא הרפורמה. הנתון הזה מעורר הסתייגות בקרב מורים רבים, ורתיעה מיישומה. שתי שאלות לי בהקשר זה: 1) מהי שעת עבודה? למיטב ידיעתי, עבודתם של מורים היא עבודה מגוונת, ואינה כוללת רק את עמידתם מול תלמידי הכיתה במקצועות הלימוד השונים. הוראה הייתה מאז ומתמיד עבודה שבה המורה מכין ועמל רבות על חומרים שבהם יעסוק מאוחר יותר עם תלמידיו. כמו טבח, הטורח על כל פרט בהכנת תבשיליו, לפני הגעת הסועדים. על המורה ללמד את תחום מקצועו, באופן יעיל, מעניין, מגוון, מותאם לרמות שונות בכיתה, ולסגנונות הלמידה השונים של תלמידיו. על-מנת לעמוד במשימה במקצועיות, עליו לטרוח מראש. בהנחה שהוא מורה מקצועי ומשקיע (מוכרים לי רבים שהם כאלה), שיעוריו, כמו גם סוג המטלות שידרוש מתלמידיו, יוכנו על ידו בהקפדה יתרה טרם המפגש עם תלמידיו. אך בנוסף להכנת מערכי שיעור, כוללת עבודתו של המורה גם בדיקת עבודות ומבחנים, הכנת תוכנית עבודה שנתית ושבועית, ישיבות מורים, פגישות עם מורים, פגישות עם הורים, שיחות אישיות עם תלמידים, שיחות עם קבוצות תלמידים, צוותי חשיבה לקידום נושאים בוערים, וצוותי היגוי לפתוח מיזמים חדשים. את כל אלה ועוד, הרי לא ניתן לעשות במסגרת החוזה של המורה מול משרד החינוך, בו רשום מספר שעות העבודה שלו (24 או 30). מוכרים לי מורים המשקיעים רבות בעבודתם החינוכית. עבורם מלאכת החינוך היא ייעוד, בשורה, שליחות. אלה הם המורים שאנחנו זוכרים בהמשך דרכנו. באם הם לוקחים בחשבון את כלל העשייה, הרי ששכרם לשעת עבודה אחת הוא זעום, לעתים מסתכם בשקלים בודדים. וכאן אני שואלת את השאלה השנייה? 2. אז מה? אז מה אם שכר העבודה לשעת עבודה הוא נמוך בהשוואה לשכר המשולם לשעה הרשמית המדווחת היום? איני סבורה כי נכון בכל הקשר לחשב שכר עבודה לפי שעות. מורים הם אנשים פרופסיונליים, מקצועיים, מומחים לתחומם. אנו נמצאים בעידן בו הקריירה היא תובענית. ברוח הזמן, במגוון מקצועות הדורשים הכשרה והשכלה הפורמלית, נדרשת מעובדים רמת השקעה מעבר למה שכתוב בחוזה העבודה שלהם. כך, רופא מתעדכן, מדריך מתייעץ מעבר לשעות הרשמיות במרפאה/מחלקה; חוקר ומרצה באקדמיה, עמל על פועלו ללא חשבון שעות, לעיתים מבוקר עד ליל; רואה חשבון מחוייב לעמול על ספרי החשבונות ולעמוד בקריטריונים מסוימים, אינו יכול פעמים רבות להתחשב מדי בשעות העבודה. אמנם, עבודות שאינן דורשות הכשרה מיוחדת, עדין נמדדות במדויק אל מול שעות הביצוע. כך למשל, שומר בכניסה לקניון, קופאית בסופר, עובדת במשק בית. אלא שגם אלה, במידה ויבטאו יוזמה, יצירתיות או מוטיבציה מוגברת, יבלטו בהשוואה למקביליהם. ביטוי של יוזמה או יצירתיות מעין אלה ידרשו מהם פעילות מעבר לשעות העבודה הפורמליות. גדעון קונדה, בספרו "מהנדסים תרבות", מתאר מציאות אחרת, קשה, עמה מתמודדים עובדי היי-טק רבים. מהם מצופה להיות זמינים לארגון ללא הגבלת שעות. וכך, שעות עבודה מרובות, וזמינוּת מוחלטת גם מהבית לאחר סיום העבודה במקום העבודה, נקשרת אומנם עם רמות שכר גבוהות. אך בחישוב שכר העבודה לשעה, מדובר ברמות שכר נמוכות בהרבה. נשאלת השאלה מדוע מתעקשים המורים על חישוב שכרם לשעת עבודה? כפי שטענתי, פועלם עשיר ומגוון, וכבר עתה, באם יחשבו בדרך זו את התגמול שהם מקבלים, יגלו כי עבור שעת עבודה הם מקבלים הרבה פחות ממה שנותן התחשיב של חלוקת הסכום הרשום בתלוש שכרם, במספר השעות העבודה הפורמלי. ברצוני להציע צורת חשיבה אחרת. כזו שאינה מתנצלת, האומרת למורים: נכון, אתם מצופים לכל המשימות הללו ועוד. בצורת החישוב הזו, נראה כי תקבלו פחות לשעה. אולם כבר עתה, הרי אתם עושים את כל אלה. ולכן, שכרכם בהכרח יעלה.