|
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי.
|
|
|
תאריך:
|
24/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
24/08/2008
|
|
1 |
|
|
'קדימה' אינה אלא בית-בושת
מה טוב, כמה טוב היה לוּ 'קדימה' סוף-סוף אולי היתה מפנימה כי תם זמנה ! חדל אף קורבנה !
בלבנון כנהר דם רב ניגר בשל התנהלותה היהירה-מרושלת -כושלת ותיפקודה.
ייעודה, תפקידה ההיסטורי-אוּפוֹרִי, תם, טוב שתם ועוד יותר טוב שלא נשלם !
בעם מחריש, אדיש, בלתי-רגיש, מביש. עם רדום, אטום, מיוסר, מטומטם
באה מציאות היום כאילו להצביע, להוכיח, עם או בלי שיג ורב-שיח, קבל עם ועדה
כי גם "שליחינו" "נציגינו" חברי-כנסת וחברי-מכשלתנו
אנשים אשר משתמשים בכוחם, בתאבתם לשמור את שלטונם, כסאם, משטרם כאמתלה
יכולים לשמש אך ורק כחבורה זולה, פורקת עול, המייצגת בנאמנות ובמסירות בית-בושת.
בית-בושת בו תמצא סולידריות מקיר-אל-קיר, תופעה מיוחדה במינה, הופעה אחידה ותלבושת.
ואין זה משנה אם את/אתה באה/בא, הגעת/הגעת, משמאל או מימין
בבית-בושת ע"ש 'קדימה' חיש מהר תלמד את שצריך לדעת ולהבין על מנת לשרוד כדת כדין
איך על ציבור גדול, ערב-רב, קהל-רחב, עַם, בני-אדם, בריות כמותך, כמוני, כמותנו
ניתן וגם אפשר בלי הרף לצפצף, מעלות שחר, השכם בבוקר, ועד רדת ערב.
לעשות כן ולהישרד בלי לחוש ולהרגיש טיפת תחושת חרפה, כלימה ובושה
לעשות כן במצח נחושה. לא לראות בכך אות וסימן לחולשה.
להתעלם, לא לרצות ולא לחוש כלל איך פעמי-זמן עפים-להם טסים-חולפים
במלחמת לבנון, להזכירכם, נותרו בתווך משפחות אשר חייהן השתנו לבלי-הכר
משפחות שחייהן הפכו שפופים, רופפים, כפופים
"נבחרינו" "נציגינו" בלי פיקפוק, בנחת, במדושנות עונג, יהירות, ראוותנות, רברבנות ורוב סיפוק,
מלגלגים עלינו, יורקים בפרצופנו, צוחקים, מצפצפים לא רק על חוק, מלהגים, חוגגים, מתמוגגים
בזים בוז בוז עמוק ותהומי כלפינו כאזרחים, אחרי ככלות הכל בעיניהם אנו משתקפים
ממש כפי שהם בעינינו נראים ומתבטאים – חבורה נצלנית-זנותית-ארסית-זולה של פרחחים
מארמון שן, מבית משכב הנשיא, ממשכן כנסת גוססת-רופסת,
בקשת יהירה, קשת רחבה, ניצחת, מנצחת,
על ראשינו "נבחרינו" בשמחה בששון ובסיפוק ימשיכו להשתין ולחרבן שעה
שאנו ממשיכים בשיא הלהיטות ללקק להם בתחת,
והשתן שלהם עלינו מטפטף בקשת מדוייקת, צהובה וחמוצה, כמו במקלחת.
במדינה אשר "נבחריה" מהווים חרפה, בושה, כלימה לכל אומה
ומייצגים במדינתם-יצירתם את ערוותם בהיותם נציגי בית-בושת
בית בושת אשר בא לידי ביטוי יום-יום לא בשמועה, בגל-שמועות, או בחרושת.
המצב לאשורו אכן מאד מורכב ומסוכן, מצב אותו הדעת המיוסרת אינה סובלת ומקבלת
מציאות עמה אין אפשרות כלל להשלים
מציאות בה מראש מכשלה זו ועד אחרון שרים,
הכל סביב מרקיב, מדביק כמגפה, קמל, נובל, מצחין.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בנימין |
|
|
2 |
|
|
הצבעת פרס בעבור יציאה למלחמה = התייצבותה של 'קדימה' מאחורימועמדות פרס לנשיא = חיי חיילינו.
האם יצר תאבתו הבלתי-מרוסנת, חסרת-המעצורים, של שמעון פרס לשלטון, לשררה, לקרבת אנשי-הון, למנעמי-חיים, לכבוד ...לעוד ...ועוד ...ועוד ורצונו להיבחר בכל-מחיר לנשיא, אף בשלהי חייו, גברו על שיקול דעתו והיוו גורם מכריע, גורם מדרבן כלל לא מפריע מבחינתו, אך בעיקר מפתח לדרך הצבעתו, בעד יציאה למלחמה רשלנית-שלומיאלית-קטלנית-יהירה ? מלחמה אשר עפ"י הצהרתו של פרס עצמו היה נגדה אך הצביע בעדה. האם בחירת פרס לנשיא הִנָה תוצאה ותמורה ישירה, אתנן, אותו קבל מ'קדימה' בעבור הצבעתו בקבינט לצאת למלחמה הרפתקנית, יהירה, שלומיאלית, מרושלת, כושלת, מיותרת, נמנעת, אליה נשלחו בזילזול, בהפקרות, ביהירות, ברשלנות, בסיפוק התנשאותי-ראוותני-גאוותני ובנחת פוליטית, בלי טיפת מוכנות חיילים, אזרחים ובנים. פרס אכן נבחר כנשיא. כך, בערוב שנותיו וימיו, הגיע ייתכן לשיא משלו, אך פתיל חייהם של חיילים, חיי אזרחים ובנים רבים במלחמה מיותרת-נמנעת זו נגדע לעד ונקפד, נקטע ואבד.
כלום זה מה שאכן התרחש בפועל ? אין ספק שכן.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תאבת שלטון ושררה |
|
|
3 |
|
|
צחי הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה"ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו"ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה"ב. ח"כ ישראל חסון: "צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים". הנגבי בתגובה: "הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה".
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח"כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה"ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה (אבל לא כל שנה פורצת בארץ מלחמה...!).
בהספד אותו נשא סרג'יו על קברו של בנו יניב הי"ד אשר נפל במלחמת לבנון השניה אמר האב: "אם אשכחך יניב... תשכח ימיני!". על משפט זה מבוסס השיר.
"חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית"
לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה"ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה מאד ביתית
הכל ראוי וצריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק בהתאם לתוכנית שנתית תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה באמת, לשלווה, למנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ חיוני לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עילאית.
לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה עבורו משמעות מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חממה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מפלט ומקלט בעת מצוקה וצרה.
אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב"קרב" או "מבצע"
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפצצה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מלחמה
בשורות איוב מתחילות להגיע. במשפחות שוררת אווירת מועקה. מצוקה. דממה ושממה.
המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? שעשועים ? עינוגים ?
הבן יקיר לי יניב ? אם אשכחנו תשכח ימיני !
על מה ומדוע בוכה את ? אנא ספרי לי, אנא אימרי לי, אמי.
ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כאהוד אולמרט, שמעון פרס, עמיר פרץ, רפי איתן, חיים רמון, צחי הנגבי
ידעו למצוא בה אף הרבה נחמה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רמון מזמן תקע לשון, חלוץ החרוץ בתיק מניותיו כבר טיפל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יושיע ? מי יחלץ ויציל בשעת חירום את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סרג'יו ומירטה |
|
|
|
|
|
לצחי הנגבי, לחיים רמון ולדן חלוץ יש וקיים "מְכַנֶה מְשוּתָּף"
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, "מוּצְדֶקֶת", סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן "תוֹקֵעַ לָשוֹן" בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה"ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת "חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית"
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.
בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו, באנוכיותו, בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי כל נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שושנה 2006-2008 |
|
|
4 |
|
|
במלות שנתיים לנפילתו של אור זכרונו לברכה במלחמת לבנון השנייה. השאלות מתוך החוברת: "שאלות שלא נותנות לנו מנוח אודות הקרב האחרון של אור".
שאלות... שאלות.... שאלות...
שאלות אשר אינן נותנות לנו כלל מנוח !
שאלות אשר מאפשרות לנו לא להיות יותר בעיני צה"ל טיפשים ותמימים, אלא את הגיוננו ועינינו לִפְקוֹח פָקוֹחַ.
הן גידלנו את בננו אור, כאזרח בקיבוץ יד-מרדכי גידלנוהו, לא כחייל, עוד מעת היותו עולל ואפרוח :
"מה בכלל היתה מטרת הפעולה
שבה איבד הבן שלנו את חייו ?"
שאלות אשר הלוואי ומן המחשבה יכולות היו להתעופף, להתפוגג, להתאייד, להתגמד, להיעלם-חיש ולפרוח ?
"אולי לא חשוב כל-כך לצבא שלהורים תהיה
ברורה מאד המטרה שלשמה הקריב בנם את חייו ?
אולי די בציון מטרת-על בחברה שבה (עדיין)
לא חוקרים בטיב פקודות היציאה למלחמה ?"
שאלות אשר בבשר ובנשמה כתער-חד חותכות, שאלות מביכות, שאלות לא מרפות,
שאלות נוקבות, שאלות מתחייבות, שאלות מחייבות, שאלות כואבות וצורבות, שאלות עצובות, שאלות דואבות, שאלות עזובות, שאלות אשר היו ונותרו בעינינו פתוחות :
"האם תמיד מדובר בשיקולים ענייניים (שמירת סודיות למשל) ?
מתקבל אצלנו הרושם, וזאת יובן מהמשך הקריאה ברשימה זו,
שצה"ל דווקא מסתיר פה משהו בנוגע לדרג הבכיר יותר :
אולי שיקול דעת מוטעה ? אולי רשלנות בהכנות ובביצוע ?
ומעל לכל – אולי יַחַס של זִילוּת לחיי החיילים ?"
שאלות אשר יוותרו עתה לעד ולנצח מבחינתנו לגמרי בלתי-פתורות.
שאלות מנקרות... שאלות טורדות... שאלות מטרידות...
שאלות אשר את הלב ואת הנשמה בנקל, בקלי-קלות מטריפות...:
"האם היתה הפעולה חשובה ודחופה מספיק
כדי להצדיק ביצועה תחת אש?"
שאלות רודפות... שאלות קוצפות... שאלות אשר כטיפות מי-גשם מטפטפות...
שאלות שכבכי שוטפות, קולחות ונוטפות...
שאלות אשר בלתי-ניתן להרדימן... שאלות המעסיקות ללא הרף את המוח....
שאלות שלא ניתן מהן כלל לברוח.... שאלות שאי-אפשר להשכיבן לישון בשום אופן בכוח !
שאלות אשר דורשות ותובעות הסבר מדוייק, מפורט, מדוקדק. הסבר אמיתי, מציאותי, הגיוני.
לא ניסוח בהשראת "הגיון" צה"לי. תשובות אמת לא מפוברקות,
תשובות שמן הדימיון הצה"לי ומן האצבע אינן מצוצות.
תשובות אמיתיות, תשובות כנות, תשובות אשר מתקבלות על הדעת, תשובות מציאותיות.
"מדוע ניתן לחשוף את פעילותו של הדרג המבצע
ולא את פעילותו של הדרג מקבל ההחלטות ?"
זאת מבקשת, זאת דורשת מחשבה. זאת תובע בלי-הרף, אף בשארית כוחותיו, המוח !
"וְיִקּוֹב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם! יִקוֹב הַדָּם עַד תְּהוֹמוֹת מַּחֲשַכִּים,
וְאָכַל בַּחוֹשֶך וְחָתַר שָם כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִים"
(חיים נחמן ביאליק, על השחיטה, אייר, תרס"ג)
שאלות לא פשוטות, שאלות מרוכזות, שאלות מרכזיות, שאלות ניבזיות, שאלות אכזריות,
שאלות לא תלושות, שאלות לא חלשלושות, שאלות נטולות שמץ של הזיות :
"מדוע לא מוזכרת כלל פעולת חיל האוויר במסגרת הפעילות לטיפול במוצב ?"
שאלות בסיסיות, שאלות יסודיות, שאלות לא "סוֹדִיוֹת", שאלות לחלוטין בלתי-רזיות :
"האם חשדותינו נכונים ? האם לא היה זה פשוט, הגון ואנושי יותר לספר לנו, אפילו בע"פ, את כל האמת על נסיבות מותו של בנינו. זאת גם בלי החלקים החסויים ?"
שאלות.... שאלות.... שאלות... שאלות חסרות-מענה מהן בלתי-ניתן, אי-אפשר לברוח ! :
"בִּשְבִיל מָה היה צָרִיך לִכְבוֹש
מוּצָב נָטוּש ומְרוּסָק ? "
שאלות מציקות, שאלות בלתי-מתחמקות, שאלות אשר כלפי שמיים משוועות |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יונה ויוסי שחר |
|
|
5 |
|
|
שלושת המילים שמאפינות כל דבר הקשור בישראל.
החל שוק התקשורת, אוניברסטאות ועד למרחב האוירי.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
xdfvdred |
|
|
6 |
|
|
כל מי ששותף היה, את שלו תרם ואשר נחלה וחֵלֶק לו, חֵלֶק נוֹרָא, חֵלֶק אָיוֹם, חֵלֶק בִּלְתִּי מְבוּטַל במֶחְדָל
מֶחְדָל אשר כתוצאה ישירה ממנו, בננו שלנו, בעולמנו זה, לחיות פתע פָסַק וחָדַל
יואיל נא, משמינו, מנוף חיינו, מעולמנו הקט, השברירי, הצנוע, הדל
עולמנו אשר בעטיו של משטר מלאכותי, תועלתני, ישראלי, דורסני, חמסני, הרסני, עברי, אנוכי
ו"הנהגה" בלתי-אחראית, רשלנית, שרירותית, שרלטנית, אנוכית, אכזרית זו,
חש עצמו היום לא במעט אף מדוּכָּא, אוּמְלָל ומוּשְפָּל
יואיל-נא להסתלק חִיש, להיעלם קודם למעשה יהיר-רשלני-טיפשי-קטלני-חלמאי-שלומיאלי נוסף בִּיש
עוד בטרם אותנו לחלוטין יתיש, אף אם למדינה ולחברה זו, כך סבור הִנוֹ, כמותנו תרם אותו איש
מדינה אשר בחר כמונו להקים בה את ביתו, מדינה וחברה בתוכה גם חי וגדל משחר ימיו להנאתו.
כל מי אשר חלק לו, רגל או יד בדרך בה בננו שלנו, מן העולם, לנצח הוּצָא ואַָבַד
מי אשר אחריות אישית-שילוחית-ממלכתית
על עצמו מעודו לא קבל, לא לקח אחריות, בה לעולם לא עמד
מי אשר את שגיאותיו לא הפנים, אותן הדחיק, השליכן ממנו והלאה הרחק-הרחק שם בצד,
או העדיף להשאירן סמוך אליו, להמשיך לתעתע בנו, לטאטאן תחת מרבד
בכך הפך את עצמו לעוד יותר אוּמְלָל, מִסְכֵּן, חסר-אונים, חדל-אישים, לֶמֶך, חוּשָם, רשע-מְגוּמָד
מהן ומן ההיסטוריה שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא לָמַד
לא שִנֵן, לא התכונן, לא רענן, לא ציין, לא סִגְנֵן, לא התכוון, לא התבונן, לא טרח לתקן,
נושא בעינינו אחריות ואשמה כאחת – על דרך חסרת כל מטרה,
דרך בה בחר ללכת בה כאשר עדיפה היתה בהחלט דרך, טובה יותר, דרך אחרת, כברירת-מחדל, כבחירה.
דרך בה פסע בלי כל שמץ מָעוֹף או חָזון, דרך חד-סיטרית, דרך הרת-אסון, דרך גדושת-רווית חיפזון,
דרך עוברת בינות כאב, אבל, סבל, שכול, יגון,
דרך נעדרת צֶלֶם, דְמוּת, מַרְאֵה, תואר, הָדָר, דרך חסרת טִיפַּת מֵמַד
דרך-לא-דרך בה בננו, בתנו, מן העולם לעד הוּצָא, לָנוּ לנֶצַח אַָבַד.
כל מי אשר שותף היה ולו חלק בלתי מְבוּטַל במֶחְדָל, מֶחְדָל בו בננו שלנו נִגְזָל מאיתנו, נגְדַע, נִכְרַת ונִקְטַל
ועל ברכי יהירות, רשלנות, התרשלות, הפקרות, התנשאות, טיפשות, שטות,
עקשנות, התעקשות, רדידות, חלמאות, שטחיות, שלומיאליות של מלחמת לבנון השניה
צָמַח, פָּרַח, שִגְשֵג, לִבְלֵב, הִתְחַנֵך וגָדַל
מי אשר חלק לו, חלק בלתי נִדְלֶה, מְדוּשָן, מְרוּצֶה, רווי אושר, מְלֵא-סִיפּוּק ונחת
איך... איך... איך... וכיצד... כך נפלנו כולנו הפעם היישר מן הפח אל הפחת ?
מי אשר לו חלק נמנע, נמהר, נבער, מיותר, משוּלְמְפַּר, מתוקשר, מעוטר
יואיל נא לסגת מנוף חיינו - לאפשר לנו נא לשמור על בריאותנו, מצבנו, כבודנו, שלמותנו, שלומנו
לא לפגוע שוב, לא לפלוש, לא לחדור שנית בלי-טיפת-התחשבות אל ביתנו
ביתינו עליו אין יותר מי אשר כבבת עינינו ישמרנו מכל מִשְמָר, ישמרנו-נָצור, ישמרנו שָמוֹר.
מִשְמָר חָפֵץ, צְמֵא-חיים, מִשְמָר חֵירוּת, מִשְמָר שוֹאֵף דְרוֹר.
מִשְמָר בעל מַשָק כנפיים אָדִיר ואָצִיל כמעוף הצִיפּוֹר.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אזרחית... |
|
|
7 |
|
|
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !
53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי
שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח
שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות
מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....
אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57
האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!
עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי.
אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!
דברים כקורבנות. ל"ת דורבן, 09/02/07 18:54
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל"ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36
144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל"ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !
אלכס-כל מילה בסלע!! ל"ת אבנר, 28/06/07 19:09
המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52
נכון, וגם כואב ל"ת 12/11/06 08:11
גדול! ל"ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל"ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02
166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל"ת)
06:05 28/04/07 tovi
אלכס, הכל נכון אבל איך שכחת לכתוב שהמדינה היא גם "יהודית-דמוקרטית"?
Orwell Z"L 07:24 07/06/2008
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
8 |
|
|
שוּם דָבָר לא רוֹגֵעַ
"אני תוֹהֶה אם לא רוֹצִים לעורר שֵדִים רְדוּמִים. הוועדוֹת הגיעו למָבוֹי סָתוּם. מעוֹלָם לא קיבלנו מידע חד-משמעי לגבי מָה שֶקָרָה. יש מִיסְתּוֹרִין רַב. אנשי היחידה מִשְתַּדְלִים שלא לדוּן בזה יותר מדי.... יֵש שְאֵלוֹת רַבּוֹת שֶאֵין עֲלֵיהֶן תְשוּבוֹת. זֶה מְשַגֵעַ!". נחשון, אביו של רז טבי זכרונו לברכה, לוחם השייטת אשר יחד עם אחד-עשרה מחבריו נהרג בפעולתה המרושלת-כושלת של השייטת בלבנון.
"לפני כמה ימים טילפן אלי אבא, אָדָם אַלְמוֹנִי שאני לא מכירה אותו, והוא אמר לי שהוא לא ילך ביום הזיכרון לעצרת הזיכרון. אני שואלת אותו: למה ? אז הוא אמר לי : "כִּי אֲנִי לא יָכוֹל לַשֵאת שֶאוֹמְרִים 'בָּנֵינוּ', זֶה לא 'בָּנֵינוּ', זֶה הַבֵּן שֶלִי". דליה דורנר, שופטת בית המשפט הגבוה לצדק.
מוקדש לזכרם של שנים-עשרה לוחמים נועזים, גיבורים ואמיצים אשר חרפו נפשם ונפלו בפעולתה המרושלת-כושלת של השייטת בלבנון. תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.
בְּדִיוּק בֵּן, בֵּן-אָדָם, בֵּן הַאָדָם, יְצוּר בַּעַל-רוּחַ, גוּף, לֵב, רֶגֶש, תְחוּשָה, נְשָמָה, מַחֲשָבָה,
אוֹתוֹ חוֹשֵב וסָבוּר הַצָּבָא
כִּי הִנוֹ רְכוּשוֹ הַפְּרָטִי וְכִּי לַהוֹרִים (בּוֹא לא נֹאמַר "כְּלָל")
זֶה לֹא נוֹגֵעַ...
אֶת מַחֲשַבְתָּם שֶל הוֹרִים, לְאַחַר מוֹת בָּנוֹת וּבָּנִים,
בְּמֶשֶך כָּל וּמְלוֹא מַהֲלָך חַיֵיהֶם,
מַעֲסִיק הַנוֹשֵא בְּלִי-הֶפְסֵק, מַטְרִיד לְלֹא-הֶרֶף,
בְּהֶחְלֵט נִיתָּן לוֹמַר בִּצְנִיעוּת גְמוּרָה : מְשַגֵעַ !
לִבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים לא מוֹסִיפִים הַכְחָשוֹת, הִתְעַלְמוּת, מִיסְתּוֹרִין
אֵין סָפֵק כִּי בּבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים
יַחַס תָמוּהַ, מִתְנַשֵא, יָהִיר, מְזַלְזֵל, מְנוּכָּר-מִתְנַכֵּר זֶה שֶל הַצָּבָא,
קָשוֹת גַם עָמוֹק לְהַכּוֹת טוֹב יוֹדֵעַ,
לְעִיתִּים יְשִירוֹת אַף פּוֹגֵעַ !
כִּכְלָל, בְּהֶחְלֵט אֶפְשָר, בְּוַודָאוּת אַף לוֹמַר, כִּי שוּם דָבָר
לְאַחַר מוֹת בֵּן אוֹ מוֹת בַּת,
אֵינוֹ מִתְנַהֵל יוֹתֵר עַל מֵי מְנוּחוֹת,
שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא רוֹגֵעַ.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
ד"ר רון בריימן
עדר התקשורת חשף השבוע את ערוותו ואת נטייתו הפוליטית, המשרתת את האתרוג התורן, וכיום - את האתרוגית, ציפורת החוץ
|
|
|
|
|
|
יואב יצחק
בועז אוקון התגייס לפגוע בראשי התביעה בפרשת אולמרט-טלנסקי עתה הוא מגויס כדי ליירט את אהוד ברק ידיעות אחרונות פרסם מסמך מזויף באופן זדוני ופלילי ארנון מוזס שוב מנצל לרעה את עוצמת העיתון
|
|
|
|
|
|
עו"ד משה גולדבלט
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, קובע פתגם ידוע. אמרי לנו השרה לבני מי הם מנהלי הקמפיין שלך ונוכל לומר לך במידה סבירה של דיוק מי את
|
|
|
|
|
|
אסתר שניאורסון גרי
הבג"צ כידוע, ידו בכל. אם כך מדוע שלא יורה לממשלה שאין לה כל זכות לחון טרוריסטים שנשפטו ונידונו כחוק בבית משפט? ובכלל, איזו זכות יש לצבא לשלוח ולסכן מדי לילה את חיילי צה"ל במרדף אחר מחבלים כשהממשלה משחררת אותם לאחר זמן?
|
|
|
|
|
|
אריה אבנרי
אל תיפול במלכודת של אולמרט. הוא מצפה שאחרי שהודיע בפומבי כי הוא עומד לפרוש מתפקידו, תניח לו ולא תגיש נגדו כתב אישום. אני רוצה לקוות שלא תירתע ברגע האחרון מכתב פומבי אל היועץ המשפטי לממשלה
|
|
|