מי שעקב בשבוע שעבר אחר ביקורו של הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) בלבנון יכול היה ללמוד הרבה על עמדתו בנושא " זכות השיבה " של הפליטים הפלשתינים ולהבין כמה בעצם רחוקות העמדות של ישראל והרשות הפלשתינית זו מזו בנושא זה דבר שמונע הגעה להסכם קבע בין שני הצדדים.
פתרון בעיית הפליטים הפלשתינים הוא אחד הנושאים העיקריים במשא-ומתן על הסדר הקבע בין שני הצדדים . בעיני רבים מן הפלשתינים נושא "הפליטות" הוא לב הסכסוך הישראלי פלשתיני והוא חשוב לא פחות מסוגיית ירושלים והמקומות הקדושים.
והנה במהלך ביקורו שיבח מחמוד עבאס את לבנון ואת דאגתה לבעיה הפלשתינית והפליטים תוך שהוא בוחר להתעלם לחלוטין מההרס שזרה אש"ף שנים רבות בתוך לבנון לאחר שהקים בתוכה "מדינה בתוך מדינה" עד לגירוש מנהיגיו ולוחמיו מביירות לתוניסיה על-ידי אריאל שרון לאחר מלחמת "שלום הגליל".
המסר העיקרי בביקורו של עבאס בלבנון עסק בנושא הפליטים הפלשתינים שכשלוש מאות אלף מהם חיים במחנות פליטים בלבנון. הוא הדגיש את "זכות השיבה" של פליטים אלה למולדתם והודיע על התנגדות אש"ף ליישובם של הפליטים מחדש בלבנון.
ההנהגה הלבנונית קיבלה בשמחה את הצהרותיו של מחמוד עבאס, הלבנונים שונאים ומתעבים את הפלשתינים אשר הביאו רק צרות על מדינתם, מאז 1948 מסרבת לבנון לקלוט את הפליטים הפלשתינים ולתת להם מעמד של אזרחים והנה בא הנשיא הפלשתיני ומצדיק בעצמו את העמדה הלבנונית, אם מישהו חשב פעם בישראל שבמרוצת הזמן יתרצו מדינות ערב השונות ויעניקו אזרחות לפליטים הפלשתינים השוהים בתחומן ובכך יקלו על פתרון סוגיית הפליטים הרי שהוא טעה בגדול. אש"ף ובראשו מחמוד עבאס ממשיכים באותה המדיניות שנקט בה יאסר ערפאת והיא הנצחת מעמד הפליטים למרות הסבל הרב שעברו מאות אלפי פליטים פלשתינים ומשפחותיהם במשך עשרות שנים במדינות ערב השונות. המדיניות של אש"ף היא ברורה לנסות ולקעקע את הרוב הדמוגרפי היהודי הברור בישראל על-ידי החזרה של מאות אלפי פליטים פלשתינים לתחומי מדינת ישראל. למרות הסכמי אוסלו ב1993 אש"ף ממשיך להשתעשע ב"חלום הרטוב" שלו של השמדת ישראל באמצעות הצפתה בפליטים פלשתינים.
הצהרותיו של הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס וביקורו בלבנון באו בעיתוי רגיש ביותר, שבועיים לפני הפריימריז בקדימה, המועד המשוער שבו יסיים ראש הממשלה אולמרט את תפקידו וכמה ימים לפני הפגישה החשובה ,אולי כמעט האחרונה בין הנשיא עבאס לראש הממשלה אולמרט.
האם ההצהרות של הנשיא עבאס בלבנון היו מכוונות לישראל ולארצות הברית ערב הבחירות הממשמשות ובאות בישראל? בוודאי שכן. הנשיא עבאס כבר השלים עם העובדה שהוא מיצה את המשא-ומתן עם ראש הממשלה אולמרט והוא ממתין כבר לראש הממשלה הבא בישראל. עיניו של הנשיא עבאס נשואות גם לעבר הממשל האמריקני החדש. מבחינתו הנשיא בוש סיים כבר את תפקידו, תהליך אנאפוליס נכשל ויש להמתין עתה לנשיא החדש בארצות הברית.
מסר חשוב לפלשתינים יש בהצהרותיו של עבאס, שאמור לסיים בקרוב את תפקידו כנשיא, גם מסר חשוב לפלשתינים בפזורה ובשטחים, בדיוק בעצם ימים אלה בהם מנסה מצרים לפייס בין הפת"ח לחמאס בשיחות בקהיר ולהשיג הסכמה לאומית. הנשיא הפלשתיני עבאס אומר בבירור ובקול רם כי לא ויתר ולא יוותר על העקרון המקודש של "זכות השיבה".
זאת ועוד, בהצהרותיו בלבנון התפאר הנשיא עבאס כי הוא כבר מנהל עם אולמרט משא-ומתן על מספר הפליטים שכניסתם תאושר לישראל במסגרת הסכם הקבע. לא רק שאש"ף ועבאס לא ויתרו על "זכות השיבה" הם כבר מתרברבים כי הם עומדים ליישם אותה בקרוב.
ואם מישהו רוצה הוכחה נוספת להנצחת מעמד הפליטים בלבנון הנה במהלך ביקורו בלבנון סיכם הנשיא הפלשתיני עבאס עם נשיא לבנון מישל סלימאן כי מחנה הפליטים נהר אל-בארד שנהרס בקרבות בין צבא לבנון לקבוצת הטרור "פתח אל-איסלאם" המזוהה עם ארגון אל-קאעדה ייבנה מחדש וכי הפליטים הפלשתינים ישובו לבתיהם במחנה.
אין בכוונתם של הפלשתינים לוותר על "זכות השיבה" ועמדת אש"ף בעניין זה אינה שונה מעמדת החמאס או כל ארגון פלשתיני אחר, הפלשתינים מעודדים מהמשא-ומתן עם אהוד אולמרט והם חשים כי הם נמצאים על סף פריצת דרך שבמהלכה יצליחו להכניע את ישראל ולכפות עליה להסכים להחזרת מאות אלפי פליטים לתחומי 1948.
כדאי שההנהגה הישראלית תתעורר ותבין כי יישום "זכות השיבה" פירושו התאבדותה של מדינת ישראל ויישום "תורת השלבים" של אש"ף בדרך להשמדתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין שום הבדל בין אש"ף של מחמוד עבאס לבין החמאס בעניין זה וכדאי לזכור זאת בכל מגע עם הרשות הפלשתינית.
