הלכנו לישון אחר חצות בתחושה שציפי לבני ניצחה ובגדול. הכנו כבר ראשי פרקים למאמר לעגני-סרקסטי על ה-43.7% של מופז. התעוררנו בבוקר ליום הכיפורים של הסוקרים, לצורך להתנצל בפני מופז, שכן הוא היה קרוב לתוצאה שניבא ולתחושה שאסור לסמוך על סקרים וכי כל קול קובע.
מוקדם עוד לנתח את המשמעות המלאה של תוצאות הפריימריז בקדימה. האם באמת היו זיופים? מה מידת השפעתם של קבלני הקולות? מה היה קורה אילו דיכטר ושטרית היו מסירים את מועמדותם. האם הקולות שניתנו להם היו הולכים ללבני או למופז?
הרושם הראשוני מפרוט התוצאות בכל מקום ומקום הוא שלא הייתה תופעה של הצבעה בבלוק אחד ביישובים הערביים. ביישובים שבהם ראש הרשות הוא מקדימה הזדהותו השפיעה לא במעט על דפוסי ההצבעה, לרוב לטובת מופז. מעניין כי אחד המקומות היחידים שבהם יצא מאיר שטרית שני היה בכפר סבא, שבה הוא נהנה מתמיכת ראש העיר, לשעבר, יצחק ואלד.
בכלל מעניין יהיה לחקור לעומק את שיעור ההצבעה הנמוך עבור מאיר שטרית. אף שהוא שר הפנים, רוב ראשי הרשויות המקומיות מקדימה, לא תמכו בו. ועל אף היותו פוליטיקאי ותיק, מנוסה ומשופשף, לא הצליח ליצור לו בסיס איתן בשטח, אף לא בעירו, יבנה. אילו היה שוכר מנהל מטה ויועצי אסטרטגיה ותדמית מוכשרים היה יכול להשיג תוצאה טובה בהרבה.
מה הלאה? השאלה העיקרית עכשיו היא - מה הלאה? האם על לבני לנסות ולהרכיב קואליציה בראשותה או לוותר על המאמץ ולהתארגן ישירות לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות? מו"מ קואליציוני יהיה ארוך ומתיש ומבזה. מפלגת העבודה, בניגוד לאינטרס האמיתי שלה, רוצה בחירות חדשות. שס תעמיד דרישות קשות. רק הגמלאים לא יכבידו. אילו לעבודה היה שכל ורצון חיים היא הייתה צריכה להתייצב מיד לימין לבני במאמץ להרכיב ממשלה חדשה ולדחות את הבחירות ככל האפשר. אני מעריך, בהכירי את טבע הפוליטיקה הישראלית, כי ברגע שמובטחת תמיכת העבודה, גם שס תחפש רק הישג סמלי כי תחשוש פן תצליח לבני לגייס תמיכה אחרת, גם מבחוץ, של יהדות התורה או מר"צ והסיעות הערביות.
בכל מקרה הגורם הפוליטי היחיד שיכול לקום הבוקר בתחושת סיפוק הוא ביבי נתניהו והליכוד. אם לא יעשה טעות כלשהי הוא ראש ממשלה בתוך כמה חודשים או לכל המאוחר בעוד כשנה. היכונו לממשלת האחדות הבאה - נתניהו - ראש ממשלה, ציפי לבני - שרת חוץ, אהוד ברק - שר ביטחון, נציג הליכוד - שר האוצר.
תרחיש שונה במקצת יהיה אפשרי אם יצא אולמרט, מיד עם הגשת התפטרותו, לנבצרות זמנית. הדבר יאפשר ללבני לנהל מו"מ קואליציוני מעמדה חזקה יותר. ברגע זה נראה כי אולמרט אינו מתכוון לפנות את שולחנו במהירות כה רבה. בכך הוא רק יחזק את נתניהו ויחליש את הקו המדיני אותו הוא מנסה להוביל באחרונה.
התוצאה החיובית היחידה, בינתיים, היא שבקרוב יהיה לנו שר משפטים אחר במקום פרידמן. חצי נחמה.