סחף או תקשורת-פנים חיובית? כמסורת השנים, בפרשת בראשית אנו מפנים מבטנו אל העלון פנימה; מה נתחדֵש ומה נתקדֵש? אלו מדורים צפויים לנו בשנה הבאה עלינו לטובה, ומאלו ניאלץ להיפרד בצביטה שבלב? אך בטרם נפנה לברכת המשמר היוצא והנכנס נאמר בגילוי לב מספר מלים אודות האופי המתחדש של הגליון שבידכם. הדברים עולים בקנה אחד עם המגמה המשתלטת והולכת על כלל עלוני בתי הכנסת. יתר על כן, ל'אופי' יש אפילו נפקות הלכתית, די דרמטית לדעתי.
הכותרת כבר הסגירה את כל התיזה:
עלוני פרשת השבוע הפכו לעיתוני משפחה, וזה כל הסיפור. מגמה זו באה לידי ביטוי (בכל העלונים, כולל בחצרנו) בריבוי מדורים שאינם 'תורניים' בדווקא. הללו מוקדשים לראיונות אישיים, לידיעת העם והארץ, לחכמת הטבע ולמדעים, לסיפורי מולדת וסתם, וכמובן-כמובן להבעת עמדות חברתיות או פוליטיות בסוגיות שהזמן גרמן ומעבר להן. גם בתחום הנחשב 'תורני' קיים סחף (בכל העלונים, כולל בחצרנו) מן המסר העיוני - האינטלקטואלי והלמדני קמעא - לז'אנר קליל וקליט. במקום יריעה הלכתית כלשהי - מסרוני אס-אם-אס; במקום רעיון חדשני/רעיוני לפרשת השבוע - סיפור חסידי; וכן על זו הדרך.
אפשר להאריך בדיוני דיונים מהי סיבת התופעה; ירידת הדורות? תרבות האינסטנט המזוהה עם רדידות? תחרות בינ-עלונית? דור-תהפוכות המקדש את אי-השמרנות? ואולי נראה דווקא ברכה ועילוי במגמת "משכהו לבית המדרש"? ושמא-שמא ישקעו כל השבת בעלעולי עלונים ויסיחו דעתם משטף התקשורת הצונאמית? בחרו את הנראה בעיניכם (אפשר לסמן כמה תשובות).
לא נוכל להתעלם גם מהתפתחות העטיפה, מן החיצוניות הקרויה כיום 'עיצוב' (ובלשון תורת הנסתר: ה'קליפות'): ריבוי המודעות, צבעוניותן ולעתים תוכנן החוֹלי (בכל העלונים, כולל בחצרנו) - כל אלו משתלבים יפה במגמת הגלישה מעלוני פרשת שבוע לעיתוני סופשבוע, המיועדים לכלל באי בתי הכנסת ונלוויהם.
גניזת עיתונים? והנה ה'חדשות הטובות'; לדעתי עצם הגדרת ה'עלונים' כ'עיתונים דתיים חיוביים', המתובלים בדברי תורה וחכמה, דיה להתיר לנהוג בהם כמקובל בכל העיתונות הדתית (יומית, שבועית או תקופתית) מבחינת אי ההזדקקות לגניזה. אמת, יש שיורו כי כל עיתון ב'כתב אשורי', שיש בו מאמר תורני או מימרא 'מן המקורות', טעון גניזה. ברם, פוק חזי מאי עמא דבר! צאו ובדקו ולא תמצאו אחד מני אלף. לדעתי,
שינוי ההגדרה התודעתית מ'ספרות קודש' ל'תקשורת דתית' יש בה כדי להכריע הלכה זו.
אגב, גם אם זה לא כל כך אתי להציץ לחצר השכן אפנה תשומת הלב לכך כי גם העלון הוותיק-ותיק, 'שיחת השבוע' החב"דית, מכיל רבע-עד-שליש בלבד חומר תורני, והשאר - עיתוני! וזאת גם ללא מודעות צבע צעקניות וללא אילוצי שיווק!
גם בעבר הנוסטלגי, כאשר 'עלוני פרשת השבוע' היו עלוני פרשת-שבוע, היו שהקלו בחובת גניזתם משום שהם מודפסים מלכתחילה, ובכוונת מכוון, כחסרי חיי מדף, ולא כתורה שבכתב "למען יעמדו ימים רבים". לפני כשלוש שנים התכתבתי בנושא זה עם כמה פוסקים מובהקים ויש שהסכימו לגישה זו הלכה למעשה, בכפוף לתשומת לב שאין בהם 'הזכרת שמות'. עד כה נמנעתי מלפרסם חוות דעת בנדון. עתה, עם התגברות מגמת העיתונאות - אני שלם לחלוטין עם ההנחייה דלהלן ביחס למרבית עיתוני בתי הכנסת: "אורזם בשקית פלסטית עבה יחסית ומניחה באשפה ודיו". לא יהיו עלים אלו עדיפים על פני הפרשת חלה או פירות שביעית...
