המפלה הצפויה - כבר בדרך

וכך זה התחיל: ב-30 בספטמבר 2000 הצליח צלם פלשתיני של רשת טלוויזיה צרפתית לפברק סרט המראה, כביכול, רצח של הילד מוחמד א-דורה על-ידי חיילי צה"ל. נציג הטלוויזיה הצרפתית הוסיף לזה דברי הסבר מתלהמים והפיץ את הסרט לכל העולם, ללא תשלום. הזעם העולמי נגד ישראל לא איחר לבוא, ובמיוחד - כשגנרלים ישראלים מיהרו להתנצל על האירוע, לפני שבכלל בדקו אותו. ערבים ישראלים שהזדעזעו מהסרט יצאו לעשות פוגרום ביהודים בכביש ואדי ערה, ובהיתקלות עם המשטרה נהרגו 13 מהם. כשתחקיר מקצועי גילה שכל הסרט האמור היה פרובוקציה של עלילת דם והמפיץ הצרפתי היה קרוב להודאה בטעות שעשה, נחלצו לעזרתו המשת"פים היהודים שהיו מעוניינים ביצירת אווירה אנטי-ישראלית בעולם, בדומה לזו שפרצה אחרי הטבח בסברה ושתילה וסיימה את מלחמת לבנון הראשונה במפלה. בית משפט ישראלי קבע שהתחקיר שהזים את עלילת הדם היה "לא מקצועי", "לא מדעי", ו"לא אובייקטיבי", ושמהנדס עם עשרות שנות ותק שערך אותו "לא יודע גיאומטריה". הפרובוקאטורים חגגו, והממסד הישראלי שהיה צריך להגיב על כך מילא פיו מים. מוחמד א-דורה הקטן הפך לאייקון לגיוס שאהידים צעירים בקנה מידה עולמי ותמונתו התנוססה על סרט בו הנציח אל-קאעידה את רצח העיתונאי היהודי דניאל פרל. הפרובוקאטור של הטלוויזיה הצרפתית ממשיך ליהנות בישראל, עד היום, מכל הזכויות של עיתונאי זר מכובד (ואגב, משרד עורכי הדין המחפה עליו הוא לא אחר אלא זה של מי שהיה נציגו של ראש הממשלה ברק למו"מ עם הרשות הפלשתינית). שום לקח לא נלמד מכך, וגם כיום מחפשים נציגים עויינים של התקשורת העולמית, סיפורים שישחירו את פני ישראל בעולם, מבלי לבדוק את אמיתותם עם הגורמים המוסמכים בישראל. כשחיל האוויר הרס את מעבדות ייצור חומרי הנפץ באוניברסיטת עזה (דבר שהודו בו הערבים עצמם) הם דיווחו לעולם שמטוסי ישראל הרסו את "האגף הנשי" של האוניברסיטה, ואף אחד לא טרח להוציא להם צו גירוש - כצעד מינימלי, במקום העמדה לדין על סיוע להסתה האנטי-ישראלית. זה לא היה קורה לו פחדו להפיץ ידיעות הפוגעות בישראל כפי שהם מפחדים להפיץ ידיעות של אמת הפוגעות בטרוריסטים. במצב הנוכחי, הם גם לא ידווחו על פשע המלחמה של הטרוריסטים, המשתמשים במגנים אנושיים חיים, להם ולאמצעי הלחימה שלהם. ואותו דבר - על התקדים ההומניטארי העולמי של ישראל, במתן אזהרה מוקדמת לפינוי אנשים מאתרים שנועדו להפצצה. כשעיצוב דעת הקהל העולמית נגד ישראל נשארת בידי הערבים ועושי דברם, ניצחונם מובטח. וכאן המקום להעיר גם לשדרנים שלנו המרבים להשתמש בכינוי "חפים מפשע" לנפגעים נלווים של האויב, שמגנים חיים העושים את זה מרצונם אינם "חפים מפשע", גם בחוק הבינלאומי.

חגיגת הניצחון הגדולה של החמאס תתחיל ברגע שצה"ל יצא, תחת לחץ בינלאומי, משטחים שכבש ברצועה, כשלראשי הטרוריסטים לא אכפת כמה עזתים נהרגו. כמובן, שנסיגת צה"ל מהרצועה תוכרז מייד כניצחון של "לוחמי חמאס הגיבורים". זו גם תהיה נקודת השבר של שיתוף אינטרסים אסטרטגי חשוב שנוצר עם מצרים ומהווה הישג בעל ערך היסטורי, שבמדיניות נבונה ניתן להמשיך ולפתח אותו. אז במקום לנהוג לפי הסיפור על היהודי שגם אכל את הדגים המסריחים, גם קיבל מכות וגם גורש מהעיר, דרוש באופן מיידי אולטימטום חד-משמעי לחמאס: אם לא תתחייבו להפסיק את הירי וההסתה, לא תחזירו את גלעד שליט, ולא תפסיקו את הברחת הנשק, אנו נמשיך בהפצצות, וגם נפנה מתושביה רצועת ביטחון של 4.5 ק"מ בתוך הגבול הקיים שלכם, שתישאר שוממת בעזרת הפגזה מפוזרת, מתמשכת, של מרגמות צה"ל (שטח השווה לזה שבצד שלנו של הגבול אין אפשרות למגן אותו בזמן הנראה לעין, וטיהורו לא ייחשב ל"כיבוש"). אולטימטום כזה פוטר את ישראל מהמצאת תשובה להצעה האירופית על הפוגה בלחימה, ומעביר את הכדור למגרש החמאסי, שיצטרך להתמודד איתו. עצוב ומעליב היה לשמוע בימים אלה את המלצתם של אלופים לשעבר בצה"ל - לכלול בתנאי ההפוגה "שחרור אסירים בעסקת חליפין לשחרור גלעד שליט". הם לא מבינים שאת גלעד, שנחטף בניגוד לכל חוק, יש להחזיר ללא שום תנאי? ושעבור שנות המאסר הלא-חוקי שלו - על החמאס לשלם פיצויים לו ולמשפחתו? אין לנו שום עניין להחליף את שלטון הטרוריסטים הרעים של החמאס בטרוריסטים "הטובים" של פתח. אם ראשי החמאס יבינו זאת, הם ידאגו להישרדותם בשלטון, על-ידי כיבוד ריבונותה וזכויותיה של מדינת ישראל. ואם אבו מאזן רוצה את עזרת ישראל, ידאג נא תחילה להפסקת ההסתה הפראית שמנהלים כל דובריו ומחנכיו, בכל מקום ובכל הזדמנות, נגד מדינת היהודים.