הנתונים הכלכליים בעולם לא מיטיבים עם ישראל. סגירת מפעלים והעברת פסי ייצור למזרח, פוגעים רבות במשק. עידוד חדשנות יעזור לנו להיערך לעתיד ולבנות לנו יתרון יחסי על פני כוח העבודה הזול במדינות המתפתחות.
רוב הבעיות בתעשיה הישראלית קשורות בעלויות. עלות השכר של עובד ישראלי אינה יכולה לעמוד בתחרות מול מדינות המזרח הרחוק, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה. בענף ההיי-טק אנו רושמים שיאים ועלות מהנדס ישראלי משיקה לזו של מקבילו בארה"ב.
עם כל הצער הכרוך בכך, אין כל פלא מדוע קווי ייצור עוברים מדי יום למדינות המתפתחות. העברת הייצור למדינות אלו היא מגמה המאפיינת את העולם המערבי כולו, ותורמת רבות לתחרות ולהורדת המחירים, ובסך-הכל זהו צעד נכון, כל עוד הוא לא כולל בתוכו תופעות שליליות של ניצול ילדים.
בענף ההיי-טק הישראלי כבר הפנימו שיש צורך לחזק את היתרון היחסי, הקיים בישראל ולא לנסות להילחם בתחנות רוח.
היתרון היחסי שלנו נמצא בראש. הפיתוח הישראלי הוא מבין הטובים בעולם בענף הטכנולוגיה, הרפואה ובכל תחום הדורש חדשנות ומקוריות. לא לחינם מגיעות המשכורות הגבוהות למהנדסים הישראלים.
כאשר חברות זרות מעוניינות להקים מרכזי פיתוח בארץ, זה מגיע רק בגלל היכולות הישראליות, ולא בגלל גודל השוק במדינה. האוכלוסיה הישראלית קטנה מדי עבור היצרניות הגדולות, כך שאנו לא ממש נתפסים כשוק יעד אטרקטיבי. עם זאת, יחסית לגודל הטכנולוגיה שלנו, חברות הסטארט-אפ הרבות וההישגים שלנו מצליחים לגרום למדינות אירופה וארה"ב להשקיע סכומי כסף לא מבוטלים בהקמת מרכזים דווקא כאן.
מנגד, חברות רבות עדיין מתעקשות להחזיק מפעלי ייצור בארץ למרות עלותם הגבוהה. ישנם ענפים מסוימים בהם חשוב להשאיר את הייצור בארץ. זה נכון לגבי ענפים ביטחוניים, אסטרטגיים, חיוניים (כגון חקלאות, מים וכדומה), אך בענפים רבים זה נראה רע. ההוצאות גבוהות, המשכורות לעובדים נמוכות, ובמקרים רבים הם אף מגלגלים הפסדים בלתי פוסקים ומתוקצבים מהמדינה. עד שבסופו של דבר הם נסגרים והעובדים נותרים ללא פרנסה, ובמקרים רבים גם ללא ידע נרכש שיעזור להם למצוא פרנסה.
לכן כדאי מאוד לדעת לנצל את היכולות שלנו ולהשקיע את המשאבים דווקא בהפיכת ישראל למקור של רעיונות והמצאות.
בישראל נעשים צעדים לקידום הגישה הזו, וניתן לראות זאת בהקצאות ההון של המדען הראשי ליזמים. עם זאת, עדיין רבים מן המשאבים מופנים בעיקר לענפי ההיי-טק, הרפואה והביומד. ענפים רבים נותרים ללא תקצוב ראוי וטכנולוגיות ש"אינן היי-טק" לא תמיד מצליחות להסתדר ללא הון.
מעבר לכך, צריך להפנות משאבים גם לחינוך. תוכנית הלימודים צריכה לדעת לעודד חדשנות ויצירתיות, מעבר ללימודים הקלאסיים. בשיטה זו נדאג שהחדשנות המאפיינת רבים מן הישראלים תימשך גם בדורות הבאים ואף תגבר.
בסופו של דבר, קידום החדשנות והפיכת ישראל לבית תומך לממציאים הן כורח המציאות. כבר כיום אנו רואים לעיתים מקרים בהם סוגרים מרכזי פיתוח בארץ בגלל העלויות. המהנדסים במזרח אולי עדיין לא מהווים תחרות לישראל, אך אם לא נמשיך לקדם את החדשנות, נקפא על שמרינו ונראה את מרכזי הפיתוח הזרים והישראלים עוברים לחו"ל, ולנו לא יהיה מה להציע.