חיים בצל המתים

אמצעי התקשורת בעולם כולו עוסקים בבדיחה הטפלה הנקראת "ועידת האום נגד גזענות". צילומים מרחוק, צילומים מקרוב. אחמדינג'אד כאן, נשיא אירן שם. נאומים, לחיצות ידיים, חבורה המובלת ובחלקה אפילו סוגדת למכחיש שואה המטיף להשמדת מדינה. בתווך נשיא שוויץ המארחת המצוטט באומרו: "אנחנו לא בעד אירן או לא נגד ישראל אנחנו ניטרלים". אני, שמסתובב ברחובות הרובע היהודי בקרקוב ורואה מאות בני נוער יהודים עטופים בדגלי ישראל דומעים חרישית, נזכר בהיסטוריה לא רבת שנים: שוויץ הייתה גם ניטרלית במלחמת העולם ה-2. תהיתי אולי מישהו אז היה אומר: "אנחנו לא בעד היטלר, אנחנו ניטרלים". גם לא-יהודים לא נשארים אדישיםתוך כדי ההכנות למצעד החיים אני פוגש קבוצה קטנה מגרמניה. מתברר שמדובר בחניכי בית ספר לקצינים בגרמניה שהגיעו במיוחד לפולין כדי להזדהות עם המאבק בגזענות כדי לזכור את הנורא ובעיקר כדי ללמוד וללמד "לעולם לא עוד". מה שהצוערים הגרמנים יודעים בשוויץ, כנראה, עדיין לא למדו. אחריהם נרשמים לצעוד 500 צעירים לא-יהודים מאוסטריה. מולדתם של היטלר ואייכמן ימ"ש. מתברר כי חבורה יהודית קטנה באוסטריה פנתה לתלמידי בתי הספר התיכוניים הלא-יהודיים והציעה להם להשתתף במצעד. מאות נרשמו מיד, רבים עוד יותר נדחו מחוסר תקציב. גם כך הצעירים הלא-יהודים משלמים מכיסם חלק גדול מהעלות. מה שהם מרגישים שאי-אפשר להיות ניטרלי נגד גזענות, נגד הכחשת השואה. בג'נבה כנראה לא מבינים את התקומה היהודית. חיים נגד הרשעמאוחר יותר בקרקוב, אני מצטרף למאות משתתפי מצעד החיים וקבוצת חסידי חב"ד הנוטלים חלק בטקס הכנסת ספר תורה לבית כנסת. הרובע היהודי בקרקוב כאילו חוזר במנהרת הזמן לתחילת המאה הקודמת. קבוצה גדולה של יהודים מלווים בשירה ובריקודים, ספר תורה המובל מתחת לחופה ברחובות הרובע - זה הנצחון הגדול שלנו. זה הנצחון על הגזענות. שעה לאחר מכן, עם רדת החשיכה מתקיימות עשרות עצרות זכרון קבוצתיות ברחבי העיר. כולם נערכים ליום שלישי ל"מצעד החיים" עצמו מאשוויץ לבירקנאו. גם אני. החיים ינצחו את הרשע.