אם ישנה איזו משמעות למשפט "כל העולם במה וכל האנשים שחקנים" הרי שהאיש הזה הלך עם זה עד הסוף והוכיח לכולם בצורה המשכנעת האפשרית, "שתרבות הרייטינג" והריאליטי הטלוויזיונית זו ההתגשמות המלאה והנחרצת של האימרה המוטרפת הזאת.
שמעתי בין גודש הרעיונות את דבריו של זה שהכין את הסרט על טופז, בניסיון מתוזמן לקדם את יח"צ לסרט, שדודו הוא גאון של רייטינג! נזכרתי באימרה נוספת: "שגאון יכול להיות גם פסיכופת אבל לא כל פסיכופת הוא גאון פוטנציאלי".
טופז הוא איש חכם ואדם עם מקוריות ותעוזה רבה. גאון הוא לא! וכנראה גם לא בדיוק פסיכופת...
רייטינג חלומי תוצרת הראשון בבידור
החלטתי לזרום עם מחזה הריאליטי שמביים ועורך טופז מול עינינו בשידור חי, בו הוא כדרכו הכוכב הראשי וכל האחרים הם שחקני משנה פעילים וסבילים, החל משבורי הפרצופים והברכיים, עבור לשחקני החוק, עבור לפרשנים, למסבירים, למתחסדים וכלה בנו - קהל הצופים הנהנה והמביא את הרייטינג הנכסף.
במחזה החיים הזה אומר טופז למנהלי ולקובעי התוכן "האנונימיים" שמעולם לא הביאו בעצמם אף לא פיסת אחוז של רייטינג לעומתו, שהיה וכנראה עודו "מלך הרייטינג", הוא קורא עליהם תיגר ואומר אם זהו "שם המשחק" שלכם אני מוכן לשחק, ואם לשחק, אז בואו נשחק עד הסוף! אני אוציא אתכם מאחרי האלמוניות המגינה שלכם ואני אציב אתכם בחזית מול הקהל! אם אתם כאלה חכמים, כאלה נבונים, "כאלה היודעים את התורה". עד כדי לנתק אותי ממקור החמצן שלי, אז בבקשה אני אלמד אתכם פרק בריאליטי! פרק שיביא לכם כזה רייטינג שמעולם לא חלמתם לקבל.
בראיונות הראשונים בעקבות השמועות (שלא אתפלא אם יתברר שטופז הוא זה שיזם אותם), נשמע טופז מאוד לא נחרץ בהכחשותיו וזה לבד כבר עורר את חשדי. מדוע איש תקשורת מנוסה כמותו נשמע די נבוך ולא חד-משמעי בראיון שתוכנן מראש?...
מניפולציה מחושבת ומתוכננת
הגיבור (דודו) במחזה שאני מעלה בפניכם, כאן ועכשיו, טווה כמו עכביש סבלני את קוריו ודאג מראש להתפתחויות המקריות כביכול. הוא דאג שיפוצצו את פרצופיהם של אלה שהוא בז להם. והוא טרח להוביל את המשטרה אל עקבותיו, כשהוא מעניק למשטרה את ליטרת בשר "ההצלחה" והפרסום שלה, בדיוק בתזמון שנדרש לתוכנית הריאליטי שהוא מביים.
המעצר המתוקשר, המבוכה, הבלבול וגם ניסיון ההתאבדות הכושל שלו לרבות המכתבים שהותיר עם ההתנצלות והחרטה, כולם הם מניפולציה מחושבת ומתוכננת. לא אתפלא אם ייוודע בעתיד שהוא טרח לברר מה הכמות של אינסולין שיוכל להחדיר לגופו מבלי שימות באמת. דודו הוא אדם שלוקח סיכונים והולך עד הסוף, זה היה סיכון מרכזי בתוכניתו שהוא היה חייב ליטול! הוא מציג את עצמו כמי שפגעו בו כאחד שדחפו אותו למצב של טירוף הקשה מנשוא, של אדם מיואש שאין לו מה להפסיד. ועתה הוא מתפכח, מוצף חרטה ומוכה צער, הוא חש כמי שאין לו תקומה, ועתה לא נותרה לו ברירה אלא ליטול את נפשו בכפו...
הפרק הבא של המחזה יעבור בעוד מספר שבועות לבית המשפט. שם יעשו הסנגורים המוכשרים את מלאכת השואו והרייטינג הבאה שם באמצעות שלטון החוק, תתרחש ההצגה הטובה ביותר בעיר! לרבות הופעת הנפגעים והמיועדים להיפגע כעדים במשפט ראווה מתוקשר ומשודר שהפרסומות שישודרו מסביבו יכניסו סכומים ללא תקדים (אנשי המכירות הזריזים כבר מכינים את התעריפים)...
הפרק שיבוא לאחר מכן, יהיה ללא ספק פרק הישיבה בכלא של דודו טופז, המועדון שיקים לאסירים ועוד כהנה רעיונות הישרדות. "הפסטיבל" שהיה בשעתו סביב אריה דרעי בכלא ייראה דוגמית מול למה שעתיד דודו טופז לביים מסביבו, זה יהיה אירוע שרק "הגדול בבידור" יכול להביא אירוע שיסיים את מחזה הנצחתו של טופז עמוק בתרבות הריאליטי במדינה.
הסוף הצפוי, שכבר נרמז על ידו במספר אמירות אחרונות, יהיה חזרתו, ובגדול, לטלוויזיה כפוטנציאל רייטינג אדיר-ממדים, לאחר "שהחזיר את חובו לחברה" לאחר סדרת ויכוחים ורעש בדיונים מלומדים, ולאחר תקופת צינון קצרה, שבה יתאפשר לו להכין את "שובו המלכותי" ולנהל מו"מ קשוח על גובה שכרו, כאשר יכללו בתחשיב מחירי "השנים שבוזבזו הכלא הסבל ועגמת הנפש" שנגרמו דווקא לו!
מי יזכור בעוד חמש שנים את פיקת הברך המרוסקת, או את ארובת העין הסדוקה של קורבנותיו?
טופז הציע שלמונים?
ספיח אחרון שחסר לי במחזה, ואני מתלבט היכן בדיוק ומתי למקמו כדי להשיג אפקט מירבי -
האם טופז הציע שלמונים תמורת חזרתו להופיע בטלוויזיה? האם השלמונים האלה נדחו על-ידי המשוחדים הפוטנציאלים? האם טופז נדרש לשלם שלמונים תמורת הזכות לחזור להופיע? האם הוא סירב לשלמם? האם לכן הוא נדחה על-ידי מסורבי השוחד? או האם טופז שילם שלמונים, אבל לא לאנשים הנכונים? או אולי לא מספיק? האם הכעס שלו היה על כך שסחטו ממנו עוד?
אני עדיין לא סגור על זה, אחליט בהמשך לפי ההתפתחויות... תם אך נשלם...