אחרי
חטא המרגלים, אחרי שעם ישראל מאס בארץ חמדה ולא רצה לעלות לארץ, ולאחר העונש המוטל עליהם, שכל דור המדבר לא יזכה להיכנס לארץ ישראל (למעט יהושע וכלב) - העם פתאום מחליט להפוך כיוון ומנסה לעלות לארץ ישראל בכוח:
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ: (במדבר יד, מ).
העם כביכול מתעשת ואומר למשה, טעינו כשלא רצינו לעלות לארץ, עכשיו אנחנו מוכנים לעלות. אלא שכדרכם של יהודים, הם נזכרו מאוחר מדי, כשכבר לא הייתה שעת רצון.
תגובתו של משה הייתה:
וַיֹּאמֶר משֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח: אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם: כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם: (במדבר יד, מא-מג).
הסוף של הסיפור ידוע, הם החליטו כן לעלות לארץ, למרות אזהרות הרבנים, ונגפו בדרך בידי העמלקי והכנעני, במה שמכונה "
חטא המעפילים".
אלא שבפסוקים אלו, עשו גורמים דתיים אנטי-ציונים שימוש בראשית התנועה הציונית. בשל התנגדותם לתנועה הציונית, הם קראו ליהודים לא לעלות לארץ, בשעה שהייתה שעת רצון. והקריאה שלהם לוותה בדברי משה רבינו: "למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח". בעקבות קריאתם של אותם רבנים שלא לעלות לארץ, מאות אלפי יהודים מצאו את מותם בכבשני מחנות ההשמדה.
אלא שבניהם ובני בניהם של אותם רבנים אנטי-ציוניים, מנסים למצוא הצדקה מוסרית ותיאולוגית, לחטא המרגלים המודרני. כיום הם מנסים רטרואקטיבית להסביר ולהוכיח מדוע אותם רבנים צדקו ואילו התנועה הציונית טעתה. על כן הם מצאו להם ספורט עממי, למצוא את כל המומים, המגרעות והחסרונות שבמדינת ישראל. וכל זה במטרה להוכיח
"שהיא לא תצלח".
תראה להם את הכלכלה היציבה של המדינה, הם יגידו לך שקיצצו בתקציבי הילדים; דבר איתם על הביטחון, הם יזכירו לך שיש פיגועים; דבר איתם על קיבוץ הגלויות, הם יטענו שהמדינה מביאה גויים לארץ. מבחינתם, מדינת ישראל היא כשלון טוטאלי, ממש מדינת עולם שלישי. כל זה כדי שלא להודות בטעויות שנעשו אז, ושלא להודות לציבור הציוני שבזכותו יש לנו מדינה שכזו.
כמובן, שלא הכל במדינה מושלם. ישנם הרבה תחומים פוליטיים, מדיניים, כלכליים ומוסריים שעוד דרושים תיקון, שכלול וניעור. אבל אפשר להגיד שהמדינה היא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בתולדות האנושות. עם שקם מן האפר ותוך כדי מלחמות קיום, חוסר במשאבים וקליטת מיליוני מהגרים, הצליח להקים מדינה הנמצאת בשורה הראשונה של מדינות העולם, הוא הוכחה לכך ש"היא כן תצלח".
ומה חבל שהעולם הדתי האנטי-ציוני אינו מכיר את דברי
ר' צדוק הכהן מלובלין, על הפסוק: "ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח, נראה שעצה הוא אלא שלא תצלח ודייק, והיא שבכל מקום דרשו ז"ל היא ולא אחרת, שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא" (צדקת הצדיק אות מו).