שבועות ספורים לפני שהקים את קדימה, פנה ראש הממשלה דאז אריאל שרון לשאול מופז והציע לו להצטרף אליו בתמורה לתפקיד שר הביטחון וממלא-מקום ראש הממשלה. מופז, כידוע, סירב, תוך שהוא מצהיר בפני עדת מעריציו בליכוד כי "בית לא עוזבים". והשאר, כפי שכולנו יודעים, היסטוריה: מופז עבר לקדימה, שרון נכנס לקומה ואולמרט זכה בירושה וממנה הוא נתן למופז את תיק התחבורה. אפרופו תחבורה, השבוע דווח כי בשנת 2008 ירדה עקומת תאונת הדרכים באירופה ב-8%, אבל בישראל היא דווקא עלתה ב-8%...
אחד המאפיינים הבולטים אצל מופז הוא חוסר העקביות שלו. הדבר בלט במיוחד בשני תחומים - תחום הביטחון עליו הוא הופקד מאז סיים את כהונתו כרמטכ"ל, והתחום הפוליטי, שם הוא מתגלה מיום ליום כהדיוט גמור. כמה הדיוט? זאת ניתן להסיק לא רק מהצהרתו הנבובה "בית לא עוזבים", אלא גם מהתנהלותו בפריימריז מול ציפי לבני. תזכורת: לבני "הובילה" עליו לאורך כל הקמפיין, אבל בפועל היא "ניצחה" אותו בהפרש של כ-400 קולות, לאחר שמועד סגירת הקלפיות הוארך באופן תמוה, ולאחר שקלפיות ביישובים ערביים, ישובים בהם הייתה לו תמיכה אדירה, נפסלו ללא הסבר הגיוני. ומה עשה אדון מופז בנידון? הוא הודיע, בניגוד לעצת עורך דינו, כי אין בכוונתו לערער על התוצאות, ובכך הגיש למתחרה שלו לבני את ראשות קדימה על מגש של זהב.
קדימה בראשות לבני התגלתה כהצלחה אלקטוראלית (28 מנדטים), אבל לא רק. בניגוד לתחזיות של פרשנים פוליטיים ולציפיות של פוליטיקאים מסוימים, התגלתה קדימה גם כמפלגה עם עמוד שדרה, עקביות וקומונסנס. כך חושבים לא רק חבריה, אלא גם הציבור הרחב. למעט, כמובן, מופז, שפתאום עכשיו פתאום היום מנסה לשרוף את הבית על יושביו, כאשר נימוקיו הם ממש נופת צופים: "קדימה תרד ל-20-18 מנדטים אם היא תישאר באופוזיציה"; "עד כה לא נעשה דיון רציני בסוגיית הצטרפות קדימה לממשלה"; "אסור לקדימה לתמוך בממשלה כאשר זו מבצעת מדיניות המקובלת על קדימה, כי אז הקרדיט ילך לממשלה ולא לקדימה"; ועוד כהנה וכהנה שטויות.
שאול מופז הוא איש טוב, עתיר זכויות. רבים ראו בו בעבר הלא רחוק כמי שראוי להיות ראש ממשלה. כנראה שכבר לא. לאיש קשה מאוד להיות חלק מהאופוזיציה. עוד יותר קשה לו להתרגל אליה, לאחר שהתרגל למנעמי השלטון. לכן הוא עושה הכל, בעיקר שטויות, כדי להוביל את קדימה לממשלה. ואם זה לא יקרה, הוא לא יהסס לשרוף את הבית מבפנים. ביבי נתניהו וחבר מרעיו לא היו מעיזים לנסות להעלות את החוק המאפשר לשבעה חברי כנסת לפרוש ממפלגתם ולהיחשב לסיעה אילמלא הסכמתו בשתיקה של מופז למהלך הנפסד והנלוז הזה. כל ניסיונותיו להיתמם - "סתם מדביקים לי את החוק הזה, כאילו אני מתכוון לפרוש מקדימה" - לא יצלחו. הוא כבר צעק פעם אחת "זאב, זאב", אבל הסתבר שזה דווקא "שפן, שפן". לכן רק תם או מטומטם יאמין לו, ובפוליטיקה אין הרבה מהסוג הראשון.
אם למופז כל-כך חשוב שקדימה תצטרף לממשלה, וזה לא עניין אישי כפי שהוא מנסה להציג את האיומים שלו לפרוש מהמפלגה, יואיל נא בטובו לבוא לישיבת סיעה ולהצהיר ברחל בתו הקטנה כך: "חברים יקרים! העת הזו היא הזדמנות פז להצטרף לממשלת נתניהו, להיות מובילים ושותפים לדרך שאנחנו מאמינים בה, דרך של שלום עם הפלשתינים בפרט ומדינות ערב בכלל; דרך שתוביל לשגשוג ולפרוספריטי במשק שלנו; דרך שתצעיד אותנו קדימה, לעידן של תקווה ושל נחת רוח. אבל, חברים יקרים, אני מצהיר כאן ועכשיו, כי אינני רואה עצמי בורג באותה ממשלה. אינני רואה בנמצא תפקיד כלשהו פנוי בממשלה הנוכחית שאותו ארצה ושאותו אוכל למלא. אבל אני כן חושב, שלרשימת קדימה יש גלריה אנושית מפוארת המורכבת מאנשים שכל אחד (ואחת) מהם יכול למלא כל תפקיד בממשלת נתניהו אפילו את תפקידו של נתניהו...".
הסיכוי שמופז יאמר דברים אלו או חלק מהם הוא אפסי, לצערי. אבל להפך, כלומר - יתפלג מקדימה ויצטרף לליכוד הוא גבוה בהחלט. במקרה כזה הצער לא יהיה גדול, אם בכלל, כי הליכוד אכן ראוי לאחד כמו מופז ולהפך. ובכלל, לעניות דעתי, מופז יושב על זמן שאול בפוליטיקה. כי ככל שלומדים אותו יותר ויותר כך מעריכים אותו פחות ופחות, וזה כולל את נאמניו מתמול-שלשום.