גלי המחאה, ההפגנות הסוערות והתפרצויות הזעם באירן, בעקבות פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות, הזמינו למיקרופונים ולמסכים פרשנים רבים אשר השמיעו את הערכותיהם לגבי סיכויי ההמשך של גל זה, והשלכותיו האפשריות על יציבות משטר האייתולות. בדרך הטבע הופנתה השאלה גם, ואולי בראש ובראשונה, אל אנשי המודיעין שלנו. ואלה, לא מצאו את האומץ לומר את האמת - "איננו יודעים, ואין מקורות מודיעין המסוגלים לתת התשובה הנדרשת". במקום זאת, הם השמיעו את הערכותיהם, כאילו היה להן בסיס.
מקורות המודיעין מסוגלים לספק לנו - באמינות - רק עובדות: מה קורה בשטח, מה אנו יודעים על האישים המוזכרים כראשי תנועת המחאה? ומנגד - מה הם צעדי הכת השלטת? מי ומי נמנה עם מקבלי ההחלטות שם? אילו כוחות עומדים לרשותה?
מה שמקורות האיסוף אינם יכולים לדעת ואינם יכולים לומר לנו - וזה מה שבאמת מעניין אותנו - כיצד יתפתחו הדברים.
אפילו יעמוד לרשותנו, בדרך נס, מקור מדווח מתוך הצוות המצומצם ביותר של אחד הצדדים, כל שיוכל זה לבשר לנו אלה ההחלטות שהתקבלו באותו צד. זה מידע חשוב, ללא ספק, אולם בלתי מספיק, שהרי לא נדע כיצד מתורגמת ההחלטה שהתקבלה במבחן הביצוע, ומה תהיינה התוצאות אל מול מבחן העימות עם הצד השני. אין מידע מודיעיני היכול לומר לנו מראש מה תהא מידת הנאמנות של משמרות המהפכה ושאר יחידות שמירת הסדר לשלטון, או כלום יפתחו כוחות אלה באש חיה על אחיהם המפגינים.
עלינו לזכור כי תמיד עלול אחד הצדדים לקבל החלטה שגויה, החלטה שתביא לתוצאה הפוכה מן המתוכנן. יתר על כן, לעולם אין לך שליטה על אירוע חריג ובלתי צפוי, העשוי לשנות מן היסוד את התמונה.
לפני 19 שנים תקף צבאו של סדאם חוסין את אירן. היו אז לאמ"ן הנתונים העובדתיים על יחסי הכוחות הכמותיים שבין שני הצדדים, ועל בסיס נתונים אלה הסתכן ראש אמ"ן והשמיע את הערכתו כי יעלה בידי העירקים לחסל את הכוחות האירניים תוך שבועיים-שלושה. המלחמה נמשכה שמונה שנים, והפסקת האש הושגה רק לאחר שעירק הפעילה ובצורה מסיבית טילי קרקע-קרקע על מרכזי האוכלוסיה האירניים וכן את הנשק הכימי שלרשותה.
בעת כתיבת שורות אלה דומה כי צדקו מי שהעריכו כי המחאה באירן תדעך תוך ימים ספורים, אולם באותה מידה יכלו התוצאות להיות גם הפוכות. היום אנו שוב עומדים בפני ויכוח והערכות מנוגדות. מחד-גיסא יש הטוענים כי משטר האייתולות יציב, וכי אין גורם מבפנים המאיים על השלטון בטווח הנראה לעין; לעומתם מושמעת ההערכה כי גל המחאה הנביט את זרע ההתקוממות, והוא מנבא את תחילת סופו של המשטר, כבר בטווח הקצר של 2-3 שנים. הבה נודה על האמת, לאלה ולאלה אין מקורות מודיעין המסוגלים לאשש את הערכותיהם. אלה תחזיות והערכות המבטאות יותר את תפישתם המדינית של המעריכים מאשר את נתוני האמת.
לכאן או לכאן, במוקדם או במאוחר ייקבע גורלו של המשטר הקיים באירן. ההערכה של אחד הצדדים המעריכים תימצא ככל הנראה נכונה. מה שיוכח ללא ספק - הערכה זו תהיה כמעט נטולת יסוד, ולא תהא מבוססת על המידע המודיעיני העומד לכאורה היום לרשותנו.