על-פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השניה, סעיף 2.92, שנושאו: אמצעי נעילה, חלופת המיגון השניה של נעילת דלת כניסה לדירה היא באמצעות: "
מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים".
נוסח התקנות מתחשב במנגנונים חליפיים, ומאפשר אותם, בתנאי שמי שטוען כי המנגנון החליפי הוא שווה ערך למנגנון המתואר לעיל (בעל 4 בריחים לארבעה כיוונים שונים) - יוכיח זאת.
תקנות המיגון כלולות ב
סימן ז': אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבניינים, והן עברו שינויים רבים במשך השנים, בעיקר נוכח לחצים שהופעלו על האחראים להתקנתן, ויורשה להטיל ספק בדבר כשרות המניעים לייזום השינויים בתקנות.
הספק המועלה, וזאת בלשון המעטה, מהסיבה כי השינויים הרבים בתקנות - הם שינויים שאינם נדרשים לאור פיתוח טכנולוגי, או עידכונים הנדרשים בעקבות מחקרים מדעיים;
מדובר בשינויים שהם פרי לחצים המופעלים על-ידי בעלי עניין, שמטרתם לבטל דרישות בתקנים ובתקנות המכבידים עליהם.
אף על-פי כן, ההוראה שבתקנה 2.92 בדבר 4 בריחים ל - 4 כיוונים - עמדה על כנה עשרות שנים, ולא שונתה.ראה בעניין זה פסק דינו של השופט ר' סוקול בת"א 19918/99
אברהם אייל ורבקה נ' ס.ע.מ.ר נכסים ואחזקות בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, לא פורסם ומובא להלן בשלמות:
"דלת כניסה 20. אין כל חולק כי דלת הכניסה מנוגדת לדרישת התוספת שכן חסר בה בריח אך המומחה מצא שאין בכך כל ליקוי שכן הדבר הוכח כבלתי יעיל. הערכת המומחה אינה מקובלת עליי שהרי כפי שראינו נוהג של קבלנים עשוי להביא בסופו של דבר לשינוי הוראה בתוספת ואילו בעניין הנוכחי למרות הנוהג לא מצא המחוקק לשנות את הוראותיו. אין כל סיבה שקבלן לא ימסור לדייר את שהתחייב לו ואת שנדרש הוא על-פי חוק המכר. יתירה מזו, לא ברור לי מדוע הוספת בריח אינה יעילה ועל-פי מה ומי הגיעו למסקנה שהדבר אינו יעיל. לפיכך יש לאמץ את דרישת התובעים לפיצוי בסך של 400 ש"ח."עיקר היתרון של מנגנון נעילה ל-4 כיוונים, בהשוואה למנגנון נעילה ל-3 כיוונים (מבלי שיוחד עוקץ כלפי מטה - לכיוון הרצפה), וזאת ללא תלות במספר העוקצים, הוא בכך שבעת ניסיון פריצה - עומדת בפני הפורצים משוכה נוספת לעבור, והיא, טיפול בבריח המתכתי החודר מתחתית הדלת אל תושבת מתכת המוטבעת ברצפה.
הטיפול בבריח זה שונה מהטיפול בבריחים האחרים, המוחדרים אל מלבן הדלת - המשקוף ושתי המזוזות.
בריח לכיוון הרצפה, שהוא גליל פלדה בקוטר 9 מ"מ, צריך לנסר באמצעות משורית ידנית - דבר שאורך כעשרים דקות ומן הסתם גורם לרעש ומושך תשומת לב.
בריחים לכיוון מזוזות המלבן מצריכים לשם פריצתם אמצעים מסוג אחר; אמצעים הרבה יותר פשוטים.
לפיכך, השוואת עמידות של הבריחים במאמצי גזירה, למשל, אינה רלוונטית מבחינת קבלת ההחלטה בדבר אמצעי מיגון שווה-ערך;
חוזקו של הבריח אינו מהווה קריטריון יחיד לבדיקת יעילותו נגד פריצה. יש מקום חשוב גם לכיוונו, למיקומו, ולקושי בטיפול בו, כמבואר לעיל. לאור זאת, מקבלים דברי בית המשפט כמצוטט לעיל משנה תוקף.