הטור של פריצי

ברוח הפופוליזם השטחי של "פופוליטיקה" ו"מועצת החכמים", בתי הגידול האקדמיים של הח"כים הישראלים, מועלית בכנסת הצעת חוק שכל מי שיורשע בפעם שלישית בעבירת אלימות כלשהי יוכנס אוטומטית ולא שיקול דעת של שופט ל-12 שנים בכלא. נחמד: במדינה שבה טרוריסט שלזכותו 5 מעשי פיגוע עם 20 הרוגים ומאה פצועים יושב מקסימום 7 שנים עד שהוא משובץ ברשימת "חילופי שבויים" מסורתית או עד לשחרורו בזכות היותו "פלשתיני שיקדם את השלום" (עיין ערך ברגותי), יוכנס סתם אזרח ישראלי ל-12 שנים לכלא על שסטר לפקח עירוני. תחי הכנסת הנבונה והאמיצה שלנו, זו שתאשר בעוד כמה שנים את שיחרורו של ברגותי, אחרי שתחתום (בקרוב) על שיחרורם של 1,000 מחבלים אחרים.

על-רקע סירובם (הקבוע) של בתי ספר בפתח תקוה לקלוט תלמידים אתיופים, הודיע שר החינוך גדעון סער שהוא יפעל נגד התופעה של הקמת בתי ספר פרטיים "מוכרים שאינם רשמיים", שמושכים אליהם תלמידים ומרוקנים את בתי הספר הממלכתיים. הכוונה לבתי ספר דתיים וחרדים למיניהם, שנהנים גם מתיקצוב ממשלתי-ממלכתי וגם מתיקצוב עירוני נוסף וגם משוחררים מהביורוקרטיה של משרד החינוך, שזה אולי מה שמטריד את סער. תענוג לשמוע את השר סער מסביר למה המצב הזה פוגע בדמוקרטיה, בערכים, באחדות ובתקציב המדינה, אבל ככל שזכור לי, הח"כ גדעון סער היה מי שהצביע תמיד, ופעם אחר פעם, בעד כל ההסכמים הקואליציוניים והצעות החוק בהן העביר הליכוד את תקציבי המדינה לטובת החינוך העצמאי הזה. מעניין אם השר סער גילה לפתע את האור ולכן יפעל לתקן את שעיוות הח"כ גדעון (וכשר חינוך הוא יכול לעשות רבות בנושא), או שהוא סתם משחרר לנו הודעות לתקשורת ולא יעשה כלום. כי בהסתמך על היסטוריית ההתקרנפות שלו כח"כ, אני מהמר על המון הודעות לתיקשורת ואפס עשייה, ואני חושש שלכשיתגלה שהוא סגר או מנע הקמת בתי ספר פרטיים כלשהם, יתברר שאלה היו בתי ספר חילונים לדמוקרטיה.

ועדה של משרד התחבורה אמורה להחליט אם יימשך (או יבוטל) ההסדר הפיראטי של "קווי מהדרין", בהן נשים מחויבות לעלות ולשבת באוטובוס מאחור, על-מנת שהגברים יוכלו לשבת קדימה בנחת ולהגות בתורה בלי להתייחם באמצע הנסיעה. ונזכרתי: לפני שנים כתבו עסקנים חרדים משכונת בורו-פארק לחברת האוטובוסים של עיריית ניו-יורק, כי בהיות שכונת בורו-פארק יהודית לחלוטין וכל הנוסעים לשכונה הינם ממילא חרדים, מבקשים הפונים שחברת האוטובוסים לא תעסיק נשים נהגות בקווים הנוסעים לשכונה, דבר שהחברה החלה לעשות באותם ימים. הכותבים ציינו כי יש להם אי נוחות מנסיעה באוטובוס שאישה נוהגת בו. לא חלפו ימים והפונים קיבלו מכתב תשובה אדיב מחברת האוטובוסים וזה לשונו: "אדונים נכבדים. לאחר שקראנו בעיון את מכתבכם אנו מביאים לידיעתכם את העובדה שאתם נמצאים בארה"ב של אמריקה, מדינה שהחוקה שלה אוסרת לחלוטין על כל אפליה בין נשים לבין גברים, ולכן ברור שאנו נמשיך להעסיק נהגות בכל קווי האוטובוסים שלנו ולכל השכונות. עם זאת, אנו מפנים שימת ליבכם לעובדה שבשום מקום בחוקה האמריקנית לא כתוב שיש חובה כלשהי לנסוע באוטובוסים, ולכן שמורה לכם בכל עת הזכות ללכת ברגל. בכבוד רב....". לפעמים אני חולם על היום שהחברה הישראלית תדע לכתוב כך, בעברית.

ידיעה בולטת בעיתונות הישראלית סיפרה על מחקר אמריקני שגילה שעל שטרות הדולר יש שרידים של קוקאין. הסיבה לכך הינו ההרגל להסניף קוקאין באמצעות שטר כסף מגולגל, והמחקר גילה כי כ-85% משטרות הדולר בארה"ב מכילים לכן את שרידי החומר, כשבוושינגטון זה מגיע ל-92% מהשטרות (בסולט ליק סיטי המורמונית והצדיקה זה יורד ל-12% מהשטרות בלבד). על חלק מהשטרות מוושינגטון נמצא ריכוז של 1.2 מיקרוגרם לכל שטר, מה שאומר שאלף שטרות מכילים עליהם יחד כ-1.2 גרם קוקאין מוכנים להרחה. הידיעה הזו מדהימה. כל שנותר זה רק לאסוף שטרות דולריים ולגרד מעליהם את החומר, עד שהבנתי. תראו מה בנק ישראל מוכן לעשות כדי לתמוך בדולר.

להתפיל מטר קוב מים עולה כ-2.60 עד 3.20 שקל. יצרנים פרטיים מוכנים לספק למדינה כמות בלתי מוגבלת במחיר של 3.45 שקל למ"ק. ב-3.60 שקל למ"ק אפשר להפוך את מדינת ישראל לוונציה, להטביע את הכינרת ולהחזיר את הביצות לחדרה. אבל מדינת ישראל והרשויות המקומיות גובות מכם על כל מטר קוב כ-7 שקל (בתירוצים כולל היטל ביוב), שזה כפול ממחיר יצור המים והובלתם אליכם הביתה. מעל "המכסה הביתית" הזו, הם גובים מכם כבר 27 שקל למ"ק, שזה תוספת 24 שקל לכל מ"ק עבור כלום. זה לא בגלל מחסור במים. זה כדי לממן ממשלת 33 שרים, משכורות ענק ותנאי פנסיה יחד עם ביזבוז ממשלתי שוטף ושחיתות אישית. בזה אין מחסור ואין בצורת. הגיע הזמן שנאמץ משהו יסודי מהשיטה האמריקנית: ביום הבחירות הבא נזכור מיהם הרמאים שלוקחים מאיתנו את כספנו בתירוץ של "מחסור במים". יש להם שמות לגזלנים הללו, כיום עדין עם תואר שר לפניהם. נדאג פשוט להוריד להם את התואר. כי המלחמה בחוצפה הממשלתית ובשוד השלטוני חשובה לא פחות מהמלחמה במשפחות הפשע של נתניה. והמשפחות מנתניה הן גם קטנות.