הרמב"ם הוא הראשון שקבע כי על-ידי שינויים בחלוקת הדם באיברים השונים, הבאים כתוצאה מתחושות המשפיעות על הגוף, נוצרות ההשפעות על חלקי הגוף לטובת הבריאות או לרעתה חלילה. כלומר, ההרגשה הנפשית של האדם משפיעה על תנועת כלי הדם, המתכווצים או מתרחבים בהתאם לתחושותינו. בכך מושפעים איברי הגוף. הנה ידוע על אנשים הטוענים ש"מרוב לחץ קיבלו אולקוס", מרוב לחץ חלו בסכרת, מרוב לחץ, חלש ליבו. זה הכל בהשפעת כלי הדם בגופנו המושפעים מתחושות האדם: שמחה, עצב, כעס, אושר, רגיעה ועוד.
לכן, מלמד הרמב"ם: על החולה לקבל טיפול לא רק לצד הפיזי במחלתו, כי אם גם טיפול נפשי-רוחני. הרמב"ם גם נותן כלים לחיזוק הכוח הנפשי של האדם ולשיפור יכולתו כדי להיטיב את מצבו הנפשי והפיזי. אדם שיידע לחיות בשמחה ובנחת, על-פי הרמב"ם, רבים סיכוייו להיות בריא כל חייו.
אבל איך משיגים את אותה שמחה ונחת?
יש שבני האדם במירוץ אחר האושר טורחים רבות. אומרים הם כי דאגתם מופנית לפרנסה, לחינוך, לבריאות. כל הנהגתם מוכיחה ההפך. דואגים הם להיות עסוקים. דואגים ואינם יודעים מתי יגיע הרגע של נחת.
וכך מלמד אותנו הרמב"ם:
האושר אינו נמצא בדברים שמחוץ לנפש. האושר והשמחה, צלילי הטוב והיפה נשמעים בליבו של אדם פנימה. מה שחושב ההמון כטוב וכתענוג ואושר הוא כצל עובר, בר-חלוף ואינו נוגע במיתרי הלב, ברכות הנפש. בהכרה זאת תלויה בריאות הנפש של האדם ועימה בריאות גופו.
אדם צריך לבחון עצמו תמיד ולחנך את נפשו לקבל את אירועי החיים במתינות, בקור רוח וביישוב הדעת. אדם צריך ללמוד להשיג את אושרו בתוכו. באוצרות הנפשיים שניחן בהם, לא באוצרות גשמיים. בתוכנו מיתרים רבים של רגשות ותחושות. בהם עלינו לפרוט, הם המנגינה הערבה של חיינו.
מה שחושבים רוב בני אדם כטוב המביא לתענוג ולשמחה, הרי אלו דברים הפיכים ומשתנים כצל חולף. אדם היודע לנווט את תחושותיו ולהכיר באפסיות הדברים הגשמיים ובערכם של הערכים החיוביים: הטוב והצדק, היפה והאמת - אדם כזה יצליח לשמור על ראייה חיובית של התנהלות חייו ומה שקורה לו ועל-ידי כך גם תישמר בריאותו ויהיה לו את הכוח להתמודד במצבים קשים.
על כן מציע הרמב"ם לחזק את הנפש על-ידי תרגילי חיזוק נפשיים. ומביא הרמב"ם דוגמה כדי ללמדנו שהמחשבות הן בידינו ואפשרות ההחלטה קיימת: לעתים אנו מהלכים מתוך חשש מדבר מה. החשש הזה עוצר אותנו ואינו מאפשר לנו לפעול או להתקדם. ועל כך אומר הרמב"ם: כל מה שחושש האדם שיקרה לו, הוא אכן אפשרי. אפשר שיקרה, אך אפשר גם שלא יקרה. אז כמו שחושש וכואב ודואג שיקרה, הרי יוכל להפך - להרחיב נפשו באמונה ובביטחון. וכדי להתחזק במידה זאת, של ראיית הטוב וההשקפה האופטימית, מייעץ הרמב"ם לחזק את השאיפה להיות טוב. להיות בעל בינה וחוכמת חיים, חיזוק הכוחות והיכולות הנפשיים, הם אלו שיוכלו לעזור לך לבריאותך ולשלמותך.
אהבת שמים, אהבת האמת, אהבת הבריות - כל האוחז במידות אלה אוחז בידו את המפתח לבריאות הנפש באמת.