אחד מדפוסי הפעולה הקבועים והחוזרים על עצמם והמעידים על כך שהרשות הפלשתינית נתונה במצוקה, הוא פתיחת מתקפה באמצעי התקשורת של הרשות הפלשתינית על אמצעי התקשורת בישראל.
הפלשתינים לא אוהבים לקרוא ולשמוע ביקורת על יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, בדיוק כפי שלא אהבו זאת בתקופתו של יאסר ערפאת, והם רואים בביקורת על נשיאם בעיתונות הישראלית קנוניה המשותפת לישראל ולתנועת החמאס.
מה שהרגיז, באחרונה, את בכירי הרשות הפלשתינית ובראשם סאיב עריקאת, הממונה על תיק המשא-ומתן עם ישראל, היה כמה תיאורים בעיתונות הישראלית שהזכירו לציבור כי מחמוד עבאס הוא מכחיש שואה ידוע, כפי שבא לידי ביטוי בעבודת הדוקטורט שלו, וכן סדרה של מאמרים על סירובו להסדר עם ישראל לאחר שדחה את הצעותיו הנדיבות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בנושא סוגיות הסדר הקבע.
תנועת החמאס, לעומת זאת, הצליחה להרגיז את בכירי הרשות בכך שהציבה לפני כמה ימים את תמונתו של עבאס בעזה כדי שתושבי הרצועה יוכלו לרגום אותה בנעליים, בנוסף להתלהמות של בכיריה בערוצי הלווין הערביים נגד הנשיא הפלשתיני והאשמתו בשיתוף פעולה עם ישראל וארצות הברית.
אכן, אמצעי התקשורת הישראלים וגם אמצעי התקשורת של החמאס לא היססו לנגח את מחמוד עבאס על הזיג-זג שעשה בכל הקשור לדחיית הדיון בדוח גולדסטון במועצה לזכויות האדם. בחמאס האשימו את הנשיא עבאס כי לא הזכיר את דוח גולדסטון בנאומו באו"ם מכיוון שרצה שאחד מבניו יקבל את האישור הישראלי להפעיל חברת טלפונים סלולאריים חדשה בגדה בשם 'אל-ווטניה', בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש חלק נרחב מנאומו באו"ם לדוח הזה.
ברשות הפלשתינית רואים תופעה של "זהות אינטרסים" בין החמאס לממשלת נתניהו, שמטרתה היא להרוס את תדמיתו של הנשיא מחמוד עבאס בעיני בני עמו והם משווים זאת לאותה זהות אינטרסים שהייתה, לטענתם, בין ממשלת אריאל שרון ובין ארגון החמאס לחסל את יאסר ערפאת, ושהתבטאה במצור שהטילה עליו ישראל במוקטאעה ברמאללה.
מכיוון שדוח גולדסטון מאשים לא רק את ישראל בביצוע פשעי מלחמה אלא גם את ארגון החמאס, החליט מחמוד עבאס להשיג תוצאה של "שתי ציפורים באבן אחת" ולכן יזם את הדיון המחודש בדוח גולדסטון במוסדות האו"ם בתקווה שכך יתנקם בישראל ובחמאס כאחד על כך שחשפו את מחדליו ורפיסותו המדינית ברבים.
מחמוד עבאס מנסה לתרץ את החלטתו בכך שתנועת החמאס מתחמקת מהפיוס הלאומי שיזמה מצרים ואילו ממשלת הימין בישראל בורחת ממילוי התחייבויותיה על-פי ההסכמים; לכן, בהעדר פיוס פלשתיני ובהעדר משא-ומתן מדיני עם ישראל, הוא סבור שמותר לו "לטרוף את הקלפים" ולנסות ליצור תנאי משחק חדשים.
תיאורית הקונספירציה הפלשתינית איננה חדשה והיא מאוד חביבה על הפלשתינים. במקום לבדוק את עצמה, בוחרת הרשות הפלשתינית לתקוף את אמצעי התקשורת בישראל העושים בדרך כלל את מלאכתם נאמנה. מה לעשות כש"המלך הוא עירום"? הרי מישהו חייב לומר את האמת. זוהי חובתה של העיתונות הישראלית והיא עשתה זאת. הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס לא החמיץ שום הזדמנות לעשות טעויות מאז שחיזק את כוחו בוועידת הפת"ח השישית בבית לחם. הוא נסוג מכל הצהרותיו והבטחותיו כלפי בני עמו והתקפל יותר מגומי. עכשיו הוא מצא קורבן חדש להאשימו במחדליו והוא אמצעי התקשורת הישראלים, הוא מאשים אותם בשירות האינטרסים של מתנגדיו הפוליטיים בתנועת החמאס.
כל מי שבקיא בשפה הערבית ויקרא את העיתונות הפועלת מטעם הרשות הפלשתינית, יזדעזע מכמות ההכפשות וההשמצות שהיא מטילה מידי יום בראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי ממשלתו. הרשות הפלשתינית עסוקה בהסתה נגד ממשלת ישראל ועכשיו היא מאשימה כי העיתונות הישראלית היא "עיתונות מטעם" העובדת בשירותו של בנימין נתניהו. אין בדיחה יותר טובה מכך.
כל העובדות שפרסמה העיתונות הישראלית בימים האחרונים בכל הקשור לתפקודו הלקוי של מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלשתינית היו נכונות לחלוטין, והמידע הגיע מתוך שורות ארגונו של מחמוד עבאס עצמו, הלא הוא ארגון הפת"ח. העיתונות הישראלית איננה עושה חסד עם בנימין נתניהו ורק באחרונה ביקרה אותו קשות על אופן התנהלות לשכתו ושערוריית ביקורו החשאי ברוסיה.
מרביתם של אמצעי התקשורת בישראל אינם מזוהים עם הימין או מפלגת הליכוד אלא דווקא עם השמאל, לכן ההאשמה של הרשות הפלשתינית כי הם שותפים של ממשלת נתניהו ופועלים בשליחותה להכפיש את מחמוד עבאס איננה אלא שקרית וחצופה.
עדיף שבכירי הרשות הפלשתינית ובראשם עבאס יתמקדו בתהליך המדיני ויפסיקו לחפש "שעיר לעזאזל" שאותו יאשימו בטעויותיהם ושגיאותיהם. הציבור הפלשתיני לא "קונה" את הסיפורים האלה ובטח שלא הציבור הישראלי. העיתונות הישראלית איננה זקוקה להטפות מוסר מהרשות הפלשתינית שאיננה בדיוק סמל הדמוקרטיה וחופש הביטוי, והיא תמשיך לעשות את עבודתה על-פי כללי האתיקה המקובלים והנהוגים בדמוקרטיות המערביות.