|
1 |
|
|
יכול להיות,כפי שכותב יואב יצחק במאמר אחר, שהמשפט
כנגד נאמן היה סביר,אבל צירוף המקרים הבלתי סביר במספר
פרשיות והתנהלותם של יועצים משפטיים בעבר ובהווה מעידים
על הצורך הדחוף בפיצול התפקיד.הפיצול גם יחזק את מעמדו
של התובע הכללי יחסית למעמדו של פרקליט המדינה דהיום.
מספר מקרים מטרידים שהמקריות מהם והלאה:
- שליפה זריזה של כתב אישום כנגד נאמן מיד לאחר שנודע
על כוונתו להחליף את היועץ המשפטי בן-יאיר.
- העמדה לדיו פלילי הזוייה של שר המשפטים דאז רמון לאחר
שהודיע על כוונתו לעשות רפורמות מקיפות במשרד המשפטים.
- החקירה המתמשכת כנגד רובי ריבלין המועמד למשרד המשפטים
שנסגרה ע"י מזוז כעורבה פרח בזריזות אחרי שהמינוי לא
היה רלבנטי יותר.
ויש עוד כמובן.שוב ושוב הוכחה כי כח משחית. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
2 |
|
|
המאמר מתעלם מהשאלה העיקרית: מדוע אין שום מדינה בעולם עם יועץ משפטי לממשלה, חוץ מישראל? אם כל מדינות התרבות מקיימות רמה משפטית מצוינת בלי התפקיד הזה, מדוע אנחנו צריכים לממן מתקציבנו הדל מישרה מיותרת?
אשמח אם מחבר המאמר המלומד יתייחס לשאלה חשובה זאת? אולי הוא יכול בכל זאת לצטט עוד מדינה שבה קיים תפקיד דומה? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דן החסכן |
|
|
3 |
|
|
לא זו בלבד שיעקב נאמן לא זוכה זיכוי מלא בשעתו, אלא זיכוי מביך מאוד לגביו - מיכאל בן-יאיר לא הוריד תיק מאובק אל סירב לנהל תיק מלא עקרבים, לדרישתו של יואב יצחק שהגיש בעניין זה עתירה לבג"ץ.
אני מציע ליוסי דר לעיין בדבריו של יואב יצחק בעניין זה, שפורסמו כאן:
http:
לדעתי, יואב יצחק צודק בסיום דבריו: אלמלא היה זה יעקב נאמן, שר שנאלץ להתפטר מתפקידו, היה בית המשפט מרשיע באותן נסיבות כל נאשם שאינו יחסן אלא אזרח מן השורה, ונמנע מלקבל את גרסתו המוזרה והמביכה, כי השקר שנכלל בתצהיר בחתימתו, שהוגש לבית המשפט, לא נכתב על פי מחשבה פלילית.
מותר למשוך את העפעף הימני מטה, יוסי דר, למשמע נימוק-זיכוי שכזה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
|
|
|
להבדיל מזיכוי מחמת הספק.
אני מקווה שההבדל הזה בין השניים נהיר לך.
וחוץ מזה, פעם אחר פעם אתה מגיב תגובות מתלהמות - במיוחד בשורת הנושא.
נדמה לי שאתה בגיל ובעיסוק שבהם כבר משתדלים להימנע מכך.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י. |
|
|
|
|
|
אני מוכן לחזור בי מניסוח הכותרת, ואף להתנצל עליו - אני עושה זאת כעת - אך עומד על תוכן הדברים.
אכן, נאמן זוכה "זיכוי מלא", שכן למיטב זכרוני לא היתה מחלוקת עובדתית על כך שמסר בתצהירו מידע לא-נכון, ולכן לא היה מקום לקבוע ספק עובדתי. אבל, הזיכוי ניתן בנימוק שאיננו זוכים לראותו או לשמעו בבתי המשפט שלנו, בשום מקרה אחר: הנימוק שלנאשם לא היתה כוונה פלילית. דומני שאפילו עו"ד יוסי דר מוצא עצמו נבוך למשמע נימוק מוזר שכזה, בלשון המעטה.
דבר מוזר נוסף היא ההאשמה, שבן-יאיר וחבריו לפרקליטות התכוונו "לתפור תיק" לנאמן, כדי לסלקו. אילו היתה בכך אמת, היו רשעי הפרקליטות הללו קופצים על המציאה שבתלונתו המפורטת של יואב יצחק, ונמנעים ממאבק עז בעתירתו לבג"ץ לנוכח סירובם להעמיד את נאמן לדין. אם זו קנוניה לסילוק שר מהשלטון - אינני יודע מהו מאמץ להשאירו בממשלה.
וכל אלה נכתבים, בעודי תומך בלא-מעט מכוונותיו של נאמן בתחום המעשי, ולפני-כן בכוונות קודמו. לא בכולן, אציין. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
|
|
|
בתיק הזה:
מי שכתב את התצהיר היה המתמחה של נאמן, והוא עשה כן כשנאמן מכתיב לו את התצהיר בשיחת טלפון מהמכונית אל המשרד.
הדבר התמוה, בלשון המעטה, הוא שהפרקליטות נמנעה מלזמן את המתמחה לחקירה או לעדות בבית המשפט - למרות שהוא זה שכאמור כתב את התצהיר.
הרי זימונו של המתמחה לעדות היה דבר מתבקש ואלמטארי בנסיבות העניין, ולכן ברור שהימנעות הפרקליטות מזימונו לא היתה במקרה.
למה הפרקליטות נמנעה מעשות כן? סביר מאד להניח שהיא ידעה שעדות המתמחה תזיק לה.
המחדל המכוון הזה של הפרקליטות קיבל, למיטב זכרוני, ביטוי קשה בפסק הדין.
ואגב, כדאי שתשאל את עצמך מדוע בן יאיר וארבל מאשימים זה את זה באחריות להגשת כתב האישום (הכישלון הוא יתום, אתה יודע).
ועוד כדאי שתשאל את עצמך מדוע נאמן נתקל מזה 13 שנה בקיר אטום בניסיון לברר את נסיבות הגשת כתב האישום נגדו.
ואפרופו בן יאיר, כדאי לזכור את העובדה שהוא הגיש כתב אישום גם נגד רפול וסיכל בכך את מועמדותו לתפקיד שר המשטרה. רפול זוכה מבלי שנדרש כלל להשיב לאשמה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י. |
|
|
|
|
|
מאובק מבחינה זו שהתצהיר של נאמן שכב בפרקליטות ארבע שנים תמימות - עד שהוחלט להורידו מהמדף ברגע מאד מסויים: מיד לאחר שנאמן הודיע לבן יאיר על הכוונה לסיים את כהונתו.
העובדה הזו וסיפור המתמחה שפורט בתגובתי הקודמת - אומרים דרשני.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י. |
|
|
|
|
|
הכל מובן, אך אין הסבר להתנגדותו הנחרצת של בן-יאיר בבג"ץ, לקור את הפרשיות הנוספות שהציכ יואב יצחק. התנגדות זו סותרת את הטענה שהיה כאן ניסיון מכוון לסלק שר לא-רצוי. אילו זו היתה המטרה, היו בן-יאיר וחבריו לאותו משרד נתלים בכל ענף של עץ, אפילו בזלזל, כדי להעמיק את שקיעתו של נאמן בבוץ המשפטי ולהביא לסילוקו מהממשלה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
|
|
|
סולק או הסתלק מהממשלה ברגע שהוחלט על כתב אישום בפרשייה אחת, ולא היה צריך להיזקק ליתר הפרשיות כדי לסלקו.
ממרחק השנים אני לא זוכר מה היתה עוצמת הראיות בפרשיות האחרות, ואולם עובדה היא שפרשייה אחת הספיקה לסלקו.
בכך שסרב לכתב אישום בפרשיות האחרות (אם אכן היה בהן ממש) הראה בןיאיר שכביכול אין כאן רדיפה אישית, וגם זה היה חשוב מבחינתו.
התוצאה הושגה בירייה אחת, ולא היה צורך להיתפס בכל ענף או זלזל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י. |
|
|
4 |
|
|
|
|
5 |
|
|
מתפקיד התובע הראשי. מדוע להטעות את ציבור הקוראים? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהושפט |
|
|
6 |
|
|
השמאל מנסה לשמר את כוחו באמצעות הכח המוגזם שבידי היועץ המשפטי. הפרקליטות נשלטת עי השמאל וממנה מתמנים היועצים המשפטיים ורוב שופטי העליון. אין להם שום טיעון ענייני נגד פיצול כוחו של היועץ המשפטי, אז מכפישים אישית את הרוצים בפיצול. וכי תובע כללי שאיננו גם יועץ משפטי לא יוכל להגיש כתבי אישום נגד בכירי הפוליטיקאים? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיים טובים |
|
|
7 |
|
|
אינני יודע מהם מניעיו של השר נאמן. אבל כפי שפירטתי במחקרי, פיצול בין התפקידים מקובל במשפט ההשוואתי ויש לו יתרונות עצומים בעיקר אם רוצים במערכת תביעה חזקה וברת אכיפה. כמו כן אין בסיס לטענה כי זה יחליש את היועמ"ש. הרבה תלוי בשאלה כיצד עורכים את פיצול התפקידים.
פרופ' גד ברזילי, אוניברסיטת וושינגטון |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פרופסור גד ברזילי |
|
|
8 |
|
|
אצל נאמן כנראה הסיבה היחידה שמובילה אותו זה הרצון לנקום ולהרוס את מערכת המשפט שלפי תפיסתו האשימה אותו בזמנו לשווא, ומומחים טוענים שהוא ניצל אז "בעור שיניו" ומכאן כנראה הכעס |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מן הישוב |
|