הטור של פריצי

הם סלבריטאים שמצחקקים כל הקיץ על מסכי הטלוויזיה, רק כדי לומר לכם בסוף שמחר יהיה חם. באמצע אוגוסט. חוכמה גדולה. וגם לח במישור החוף. כמה מפתיע. אבל רק מגיעים סתיו וחורף, ואין להם שום מושג מה קורה. לא רק מה יהיה מזג האויר מחר, אלא גם מה הוא כרגע. אחוז הקליעות שלהם זהה לאחוז הקליעות של טילי הקאסם בנגב. מודיעים שבערב יתחיל לטפטף שעה שהמבול כבר שוטף ברחובות, או מזהירים שמחר צפויות סופות ברד ואח"כ מתברר שהייתם צריכים קרם שיזוף. כשרואים את החזאים הללו ממשיכים ללהג על מחר בלי להתנצל על האתמול, מבינים למה האנגלים אומרים שבענייני מזג האויר אין מה לעשות. והאנגלים הם הכי מנוסים. להם יש חזאים כבר 300 שנה. אצלנו, היחיד שעסק אי פעם בענייני גשמים, היה איזה חוני מעגל, וגם הוא נרדם לו באמצע ל-70 שנה.

מאיץ החלקיקים בז'נבה שהחל לפעול השבוע אמור לאפשר למדענים לצפות במצבים שהתרחשו אלפיות השניה אחרי המפץ הגדול ויצירת היקום. זה חשוב מאד להיות שם ולהסתכל על הבריאה, אבל אני הייתי מעדיף לצפות במשהו מאוחר יותר: בקטע של הנחש והחווה והתפוח, כדי לזנק פנימה ברגע הקריטי ולשכנע את אדם לוותר על מזון הבריאות הראשון שהציעה לו האישה. אם אדם היה נשאר עם הסטייק שלו, היינו מרוויחים דורות של גן עדן, למרות שהן בטח היו מוצאות הזדמנות אחרת. הרי כל יום אנו ננזפים ונדרשים לוותר על גן העדן הקולינארי של הסטיק העסיסי נוטף הדם, המשובץ בריבועי שומן צרובים בגריל, ולעבור לאיזו חסה או עשב שדה ירוק. זה טעים, הן אומרות. זה טוב לבריאות. זה מוריד כולסטרול. תנסה. גברת, בפעם שעברה שהצעת לי את זה החרבת לי את גן עדן. זוכרת?

במשך 14 החודשים האחרונים, מאז שפרץ המשבר הכלכלי, נמחקו במגזר העסקי בישראל 52,000 משרות. באותו זמן בדיוק נוספו 33,000 משרות למגזר הציבורי. זוכרים את תמונת האיש הרזה מהמגזר העסקי שבקושי נושא על גבו את האיש השמן והמפוטם של המגזר הציבורי? תזכרו טוב. כי האיש שצייר לכם את התמונה הזו והזהיר מפניה הוא ראש הממשלה הנוכחי שלכם, נתניהו, והמספרים הללו מתרחשים בימיו של ביבי ותחת שלטונו. ובלי תירוצים. המספרים מדברים.

מודעה של לשכת המסחר והתעשיה של קפריסין הזמינה אנשי עסקים ויזמים למפגש במלון דן בתל אביב, שבו הוצגו יתרונותיה של קפריסין לקידום עסקים באיחוד האירופי. קפריסין אומרת ליזמים בואו תפעלו מהאי שלנו כי הודות להסכמים המסחריים והפוליטיים שלנו כל אירופה לרגליכם, ובעצם גם מזרח אירופה, רוסיה וכל המזה"ת. גם ככה עוברות מקפריסין הסחורות הישראליות לארצות ערב. ישראל לא מקיימת ליזמים ומשקיעים ימי עיון כאלה. מה יש לה להציע להם - את הביורוקרטיה שלה? נכון שלפני 3 שנים הוכנה במשרד המסחר והתעשיה תוכנית כזו, דווקא טובה, אבל אז היא הועברה לאישור ועדה.

במקום ולפסוק בתוך 30 או 60 יום (או 6 חודשים, אם נדרש), לקח לבג"צ 4.5 שנים להכריז שבית סוהר פרטי נוגד את החוק. רק שבאין פס"ד במועד, נבנה בינתיים בית סוהר פרטי והנזק למדינה יהיה 300 מיליון שקלים. זה לא מדיר שינה משופטי ביהמ"ש העליון. עובדה. הם ישנו טוב 4.5 שנים. שנתם גם לא נודדת מעתירה של מובטלת שדרשה לקבל אבטחת הכנסה בעת לימודיה כמו שמקבלים האברכים. זו עתירה שהוגשה בעזרת אישי ציבור לבג"צ לפני 9.5 שנים (בג"צ יקותיאלי 4124/00), אבל ביהמ"ש טרם פסק בה. הבג"צ משנת 2000, אנו בסוף 2009 ועוד אין פס"ד. בתיק הזה טיפלו ועסקו השופטים יצחק זמיר (פרש), אליהו מצא (פרש), טובה שטרסברג-כהן (פרשה), אהרן ברק (פרש), אדמונד לוי, אשר גרוניס, דורית ביניש, מרים נאור, סלים גובראן, אילה פרוקצ'יה ואסתר חיות. לכולם מגיע צל"ש על היעילות השירות והאיכות. העותר הראשי ארנן יקותיאלי כבר נפטר. המובטלת סיימה כבר 2 תארים אקדמיים וחזרה למעגל העבודה. היא כנראה עוד תספיק לקבל קיצבת זיקנה לפני שהשופטים יכריעו. אבל מה איכפת להם? הם עובדים בשבילכם? האם הם מקבלים מכם משכורת (45-60,000 שקלים לחודש+רכב) כדי שיעבדו? ואם למישהו מכם יש עוד אמון שפסק דין שיינתן אחרי 9.5 שנים אפשר שיהיה הגון, צודק או משפטי, אז אתם באמת ילדים טובים ותמימים, כאלה שכל שופט בישראל ישמח לראותכם חובשים את ספסלי הקהל באולמו. כי רק מול קהל אילם וציבור ששותק יכולים 11 שופטים להתבטל עם עתירה אחת במשך 9.5 שנים.