בכלי התקשורת
דיווחים (יום ג', 22.12.09) על אודות ביקורת קשה שמתח בכיר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו על התנהלותו של הרמטכ"ל, במהלך הדיונים בעניין העסקה המתרקמת ומתגבשת בעניינו של גלעד שליט.
על-פי הפרסומים אמר הבכיר כי הרמטכ"ל אשכנזי "כשל בהתנהגותו" במהלך הדיונים ועל-פי הציטוט, אשכנזי "מתנהג כמו ראש ועד הורים ולא כמו מפקד".
לא הייתי באותה ישיבה, אך אני יכולה לשער כי התנהלות הרמטכ"ל באה ממקום של מי שפיקודית אחראי גם על גלעד היושב היום בתוככי מרתפי עזה וממתין - שלא בידיעתו - להחלטת חורצי גורלו כמו גם עתידו - לחיים או למוות.
המתחים הסובבים את העסקה, כמו גם הקולות השונים המלווים אותה, החדירו למתחם הישיבה מתחים רבים וקשים. עם זאת, אין ספק שאמירות כאלו כלפי מי שעומד בראש הצבא - יש להוקיע.
אין ספק שאם הרמטכ"ל לא היה מביע את שהביע, והדברים היו דולפים אל מחוץ לחדר הישיבות, היה מי שאומר כי אותו רמטכ"ל שוכח שהוא גם אבא של החיילים.
בכל מקרה, עדיף רמטכ"ל שהוא יושב-ראש ועד הורים וגם קצין וגם לוחם ואפילו ג'נטלמן. הבעיה היא שרב-אלוף אשכנזי לא יכול לומר את שעל ליבו, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, שהרי הוא כבול בסדרי מנהל תקין ואלו גוזרים עליו שתיקה.
מכל מקום, טוב שיש לנו צבא עם ערכים, תורת לחימה והבנה צבאית מתובלת ברגש ובחמלה ובמחשבה תחילה; והמזל הגדול יותר שבראש המטה הכללי יש אנשים שאין להם מורא ומביעים את עמדתם הרופסת לכאורה - כשצריך וכשראוי לומר אותה במקום הנכון ובעת הנכונה.