חוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 ידוע כחוק שלילי, בכך שהוא אינו מחייב את רשויות התכנון לפעול. החוק מאפשר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאכוף אותו בכל מקרה כרצונה, ומותר לה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - להתעלם מעבירות בנייה ולא לבצע את תפקידה באכיפה.
עד כה התבססו רשויות התכנון על אופיו זה של החוק, בכך שנמנעו מלהרוס את המבנים הבלתי חוקיים שבסקטור הערבי, בנגב ובגליל ובכל אתר ואתר, למאות ולאלפים.
ראשי רשויות התכנון הצטדקו בחוסר מעש זה ונתלו בתירוצים שונים בדבר - סדר עדיפויות, חוסר ידיים עובדות, מצוקת תקציב ועוד, ולא היה אפשר כלל להניעם ולהניאם בכיוון של אכיפת חוקי הבנייה במגזר הערבי, שם עבריינות הבנייה חוגגת מאז ומתמיד.
והנה, גם אצל יהודים בירושלים נעברות עבירות בנייה, וראש העיר
ניר ברקת נוקט ממש באותה שיטה שהייתה טובה לשמאל ההזוי ולתקשורת, המתנהגת כמפלגת שמאל קיצוני בכל דבר ועניין, וברוב העזה - ניר ברקת "מצפצף" על בג"צ ועל צווי בית המשפט העליון ובניגוד לייעוץ שהוא מקבל מהיועץ המשפטי המסתמך על החלטות בית המשפט העליון, ובניגוד להוראה מפורשת של פרקליט המדינה - ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מסרב לפעול בעניין אטימת בית יהונתן בכפר השילוח שהוא, כמובן, בית הנמצא בחזקת יהודים...
מדובר בבניין יהודי רב קומות בכפר השילוח שחלק ממנו נבנה ללא היתר ובחריגות בנייה לרבות בנייה מעבר לקווי בניין.
...והלחץ בכיוון הריסת הבית או אטימתו הוא רב, כי הוא בא מקיצוני השמאל, בתמיכה תקשורתית הולמת.
אלא שראש העיר ניר ברקת ממש לא נלהב והוא גם אינו מחויב למהר בביצוע אכיפת החוק בצורה חד-צדדית ולבחור לאכוף דווקא נגד יהודים תחילה, במצב בו קודמים לכך צווים אחרים, רבים, בעניין בנייה בלתי חוקית בסקטור הערבי.
בנייה ערבית ללא היתר שיש נגדה צווי הריסה - קיימת לא רק בירושלים אלא בכל מקום, לא רק בגין בנייה בניגוד לתקנות הבנייה אלא
גם בגלל בנייה על קרקע שאינה שייכת כלל לבונים, וכל עוד לא נאכף החוק שם - הוא גם לא ייאכף כאן.
כל זאת, על סמך היותו של חוק התכנון והבנייה - חוק שלילי.
וכאשר, אם כך יהיה, החוק יהפוך לחיובי, יאכפו אותו [כך יש לצפות] ראשון ראשון, ואחרון אחרון; ועד אשר יגיעו לאותו מבנה השייך ליהודים בירושלים, יבוא המשיח ויגאל בית זה מהריסה, או שתשונה תוכנית המתאר החלה, כך שהבית הנדון יהיה חוקי וכשר לכל דבר ועניין.
יש משהו חיובי בחוק השלילי.